הדוד וניה
מחזה מאת אנטון צ'כוב משנת 1899 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הדוד וניה (ברוסית: Дядя Ваня, "דיאדא ואניה") הוא מחזה פרי עטו של המחזאי הרוסי אנטון צ'כוב. המחזה ראה אור ב-1897 וב־1899 הוא הוצג במסגרת התיאטרון האמנותי של מוסקבה, בבימויו של קונסטנטין סטניסלבסקי.
המחזה על במת התיאטרון האמנותי של מוסקבה, 1899 | |
כתיבה | אנטון צ'כוב |
---|---|
מבוסס על | שד היער |
סוגה | דרמה |
הצגת בכורה | 26 באוקטובר 1899 |
שפה | רוסית |
פרסים | פרס אוליבייה |
המחזה מתאר את ביקורו של הפרופסור הקשיש ואשתו השנייה המושכת והצעירה ממנו בהרבה, ילנה, באחוזתם הכפרית שמממנת את אורח חייהם העירוני. במקום נוכחים שני חבריהם, וניה, אחיה של אשתו הראשונה והמנוחה של הפרופסור, שמנהל את האחוזה מזה שנים רבות, ואסטרוב, רופא מקומי. שניהם שבויים בקסמה של ילנה, בעודם מבכים את מר גורלם הקרתני בפרובינציה. סוניה, בתו של הפרופסור מאשתו הראשונה, ניהלה את האחוזה ביחד עם וניה, בעודה סובלת מהידיעה שהיא מכוערת ומרגשותיה העזים כלפי ד"ר אסטרוב שאינו שת לבו אליה. המצב מגיע לידי משבר כשהפרופסור מכריז על כוונתו למכור את האחוזה, ביתם של וניה וסוניה וטעם חייהם, ולהשקיע את הכסף שיקבל מהמכירה במקורות הכנסה שיאפשרו לו ולאשתו לחיות ברמת חיים גבוהה יותר.