הד באנגינג
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הד באנגינג (אנגלית: Headbanging) או הד באנג, מעין סוג של ריקוד מקובל בתרבות המטאל, המבוסס על מגוון תנועות כוחניות ואגרסיביות בו לצלילי המוזיקה. האיברים העיקרים שמעורבים בריקוד זה הם הצוואר והראש. איכותו הוויזואלית של הריקוד מגיעה לכדי מיצוי כאשר למבצעו שיער ארוך. התנועות מתבצעות הן על ידי המוזיקאים בהופעות חיות וקליפים והן על ידי קהל השומעים.