ההיסטוריה הסודית של המונגולים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ההיסטוריה הסודית של המונגולים (במונגולית: ᠮᠣᠩᠭᠣᠯ ᠤᠨ ᠨᠢᠭᠤᠴᠠ ᠲᠣᠪᠴᠢᠶᠠ, Монголын нууц товчоо) הוא המקור הספרותי הקדום ביותר הידוע למחקר המודרני, אשר השתמר בשפה המונגולית. חיבורו של הטקסט התרחש במאה ה-13, כאשר רובו נכתב, ככל הנראה, בין השנים 1227 ל-1228[1]. החיבור נכתב עבור משפחת המלוכה המונגולית על ידי מלומד או מלומדים מונגוליים בני שבט בורז'יגין (שבטו של ג'ינגיס חאן) שזהותם אינה ידועה ונשמרה בסוד.
כריכת "ההיסטוריה הסודית של המונגולים" משנת 2012 | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | מונגוליים בני שבט בורז'יגין |
שפת המקור | מונגולית |
סוגה | היסטוריה |
נושא | ג'ינגיס חאן, אוגדיי חאן, האימפריה המונגולית |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | המאה ה-13, רובו נכתב ככל הנראה בין השנים 1227 ל-1228 |
הוצאה בעברית | |
תרגום | לא תורגם לעברית |
"ההיסטוריה הסודית" כתובה במונגולית תיכונה בתעתיק אויגורו-מונגולי, ונחשבה אבודה, עד שעותק שלה נתגלה מחדש בבייג'ינג במאה ה-19 על ידי נזיר מהכנסייה האורתודוקסית הרוסית[2]. מלבד היותה ביוגרפיה אותנטית של ג'ינגיס חאן, "ההיסטוריה הסודית של המונגולים" היא מקור חשוב להבנת מציאות חיי הנוודים של מונגוליה במאה ה-13, כמו גם ללימוד אלמנטים מיתיים ופולקלוריים בתרבותם[3].