תומאס הובס
הוגה דעות ופילוסוף פוליטי אנגלי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תומאס הוֹבְּס (באנגלית: Thomas Hobbes; 5 באפריל 1588 – 4 בדצמבר 1679) היה הוגה דעות ופילוסוף פוליטי אנגלי, שהתפרסם בעיקר בזכות ספרו "לווייתן", שבו הוא עוסק במקורות הלגיטימציה של השלטון המדיני והסמכות הריבונית.
דיוקן של תומאס הובס | |
לידה |
5 באפריל 1588 ווסטפורט (אנ'), ממלכת אנגליה |
---|---|
פטירה |
4 בדצמבר 1679 (בגיל 91) Hardwick Hall, הממלכה המאוחדת |
מקום קבורה | Church of St John the Baptist, Ault Hucknall |
מקום לימודים | מודלן קולג', אוניברסיטת אוקספורד |
זרם | מטריאליזם, פילוסופיה מכניסטית, אבסולוטיזם פוליטי |
תחומי עניין | פילוסופיה פוליטית, תורת ההכרה, אתיקה, גאומטריה, מתמטיקה, היסטוריה, תרגום |
עיסוק | חוקר מדע המדינה, היסטוריון, מתרגם, סופר, in-home tutor, פוליטיקאי, פילוסוף, כלכלן, מתמטיקאי, פילוסוף של המשפט |
הושפע מ | תוקידידס, אפלטון, אריסטו, טקיטוס, גלילאו גליליי, ניקולו מקיאוולי, הוגו גרוטיוס, רנה דקארט, מרן מרסן, ג'ון סלדן, פרנסיס בייקון |
השפיע על | גוטפריד וילהלם לייבניץ, דייוויד יום, ג'ון לוק, ברוך שפינוזה, ז'אן-ז'אק רוסו, עמנואל קאנט, ג'ון סטיוארט מיל, ג'ון רולס, פרדיננד טניס |
מדינה | ממלכת אנגליה ממלכת אנגליה |
יצירות ידועות | לויתן, De Cive |
חתימה | |
הובס הביע בספרו ״לווייתן״ תמיכה בשלטון ריבוני אבסולוטי, אך התפיסה המוצגת בו השפיעה רבות גם על עולם המושגים הפוליטי המערבי המודרני ועל ההגות הליברלית.[1][2] הרעיון המטריאליסטי שהאדם אינו אלא גוף פיזי, חומרי ומורכב המצוי בתנועה, השפיע רבות על המחשבה המודרנית. ההנחה שבני אדם מונעים על ידי אינטרסים ושואפים לשרוד, וכן המסקנה כי ניתן לחקור את עולם הפוליטיקה דרך נקודת מבט רציונלית אינסטרומנטלית, הושפעה גם היא מהגותו של הובס.[3] גם תפיסת החירות השלילית, שהפכה לרעיון מרכזי בהתפתחות הליברליזם, הושפעה מהגותו של הובס.[4] הובס קידם גם את התפיסה שמקור הסמכות והלגיטימציה של השלטון הוא בברית ראשונית בין האזרחים, ובכך תרם לרעיון של האמנה החברתית. הובס השפיע על עיצוב המחשבה המערבית באמצעות מושג המדינה והריבונות.[5] תיאור מצב הטבע בפילוסופיה של הובס, וכן הדרך שבה הובס הבין את התנהגותם של בני אדם ושל מדינות, השפיעו על מושג האנרכיה ועל הגישה הריאליסטית הקלאסית בתחום היחסים הבינלאומיים במדע המדינה.[6]
הובס עסק גם בנושאים הקשורים לדת, לתאולוגיה, וליחסי דת ומדינה. תרומתו בנושאים אלה, ותפיסתו המוסרית הדטרמיניסטית שלפיה הרצון של האדם הוא תמיד תוצאה של גורמים חיצוניים, היו רדיקליות לזמנן והביאו לביקורת חריפה כלפיו.
בנוסף לכתיבתו הפוליטית ולעיסוקו בנושאי דת ומוסר, תרם הובס גם למדעי הטבע ולמחקר על גוף האדם, ועסק בין השאר גם במתמטיקה, בגאומטריה, באופטיקה ובקינמטיקה.