חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49)
תיקון מסדיר את אפשרותו של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר להפסיק את חברותו בכנסת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49), הידוע בכינוי "החוק הנורווגי", נחקק ב-16 ביוני 2020, ומאפשר לחבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר להתפטר מהכנסת, ובמקומו ייכנס לכנסת המועמד הבא ברשימת המועמדים לכנסת אליה משתייך חבר הכנסת שהתפטר. במקרה שחבר הכנסת שחברותו הופסקה יחדל מלכהן כשר או כסגן שר, או ימונה לראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, ראש הממשלה בפועל או ממלא מקום ראש הממשלה, תחודש חברותו בכנסת, והאחרון שנהיה לחבר כנסת מבין חברי רשימתו יחדל מלכהן. חבר כנסת שחברותו הופסקה והתפטר או פוטר מתפקידו כשר או כסגן שר וחזר להיות חבר כנסת, ואחר כך מונה שוב לשר או לסגן שר, לא יוכל להתפטר שוב מהכנסת במסגרת החוק הנרווגי במשך תקופת אותה הכנסת. החוק אינו מוגבל בזמן, והוא מאפשר התפטרות של עד שליש מחברי הכנסת מאותה סיעה[1]. התיקון מכונה "החוק הנורווגי" על פי מנגנון דומה שקיים בנורווגיה.