החוק השלישי של התרמודינמיקה
חוק פיזיקלי שנוסח בשנת 1905 על ידי ולטר נרנסט[1], הקובע שלכל התגובות הכוללות חומרים טהורים במצב מעובה (חומרים גבישים), האנטרופיה (מדד לחוסר הסדר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
החוק השלישי של התרמודינמיקה הוא חוק פיזיקלי שנוסח בשנת 1906 על ידי ולטר נרנסט,[1] הקובע שלכל התגובות הכוללות חומרים טהורים במצב מעובה (חומרים גבישים), האנטרופיה (מדד לחוסר הסדר במערכת) היא 0, בטמפרטורה 0 קלווין (האפס המוחלט) ובלחץ של 1 אטמוספירה. החוק השלישי של התרמודינמיקה מתקיים במערכות פיזיקליות בהן אין ניוון ברמת היסוד. אם יש ניוון ברמת היסוד האנטרופיה תשאף לערך קבוע השונה מאפס.
ניסוח שקול של החוק השלישי הוא: לא ניתן לקרר מערכת לטמפרטורה של 0 קלווין במספר סופי של צעדים. ובמונחי מכניקה סטטיסטית יתקבל הביטוי הבא:
- ,
כאשר מציין את האנטרופיה, מציין את הניוון במערכת, הוא קבוע בולצמן ו- הם משתני מצב המציינים נפח, לחץ וטמפרטורה בהתאמה.