היא יושבה לחלון
שיר מאת חיים נחמן ביאליק / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
"הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן" הוא שיר אהבה של המשורר חיים נחמן ביאליק. השיר נדפס בשבועון של ההסתדרות הציונית, "העולם", ב-1 בספטמבר 1910,[1] והוא השמיני בסדרת שירי עם שפרסם ביאליק בכתב העת.[2]