היגיינה
שמירת הניקיון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
היגיינה (בעברית: גֵּהוּת) היא שמירה על הניקיון בהבטים שונים, במטרה לשמור על הבריאות.
מקור המילה הוא בשמה של אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, היגיאה (מקבילתה במיתולוגיה הרומית נקראת סאלוס).
שמירה על היגיינה הכרחית למניעת מחלות רבות. המודעות לחשיבות ההיגיינה התחזקה בצורה משמעותית בסוף המאה ה-19, עת זיהו חוקרים (בהם לואי פסטר וג'וזף ליסטר) את הקשר שבין מיקרואורגניזמים ומחלות.
השמירה על ההיגיינה מתבצעת בשתי רמות[1]:
- הסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים מהגוף או מחפצים הבאים במגע עם הגוף.
- מניעת זיהום הגוף על ידי מיקרואורגניזמים.
הדרך הנפוצה ביותר להסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים, היא באמצעות שטיפה במים: רחצת הגוף, שטיפת פירות וירקות לפני אכילתם, שטיפת כלי מטבח ועוד. כדי להגביר את יעילות השטיפה במים, משתמשים בסבונים ובדטרגנטים. לאלו פעולה כפולה: ראשית, הם פוגעים בתנאי הסביבה הדרושים למיקרואורגניזמים (בסיסיות גבוהה, למשל), ולעיתים (כשמדובר בסבון אנטיספטי) הם גורמים ישירות לתמותת החיידקים. שנית, הם ממיסים שומנים ולכלוכים אחרים ומביאים להסרתם. שומנים אינם מזיקים לבריאות, אך הם מהווים כר נוח להתרבות חיידקים.
לצד השטיפה במים קיימות טכניקות רבות להרחקת מיקרואורגניזמים, בהן חיטוי ועיקור.ישנן גם פעולות עקיפות יותר לצורך היגיינה, למשל סימון תאריך התפוגה על-גבי מצרכי מזון. כך מונעים צריכה של מזון בו התפתחו מיקרואורניזמים גורמי מחלות.