היסוד הנפשי במשפט הפלילי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
היסוד הנפשי (בלועזית: mens rea) הוא מושג מפתח במשפט הפלילי, המתאר מודעותו של אדם לביצוע העבירה. היסוד הנפשי הוא מרכיב מפתח בהוכחת אשמה של חשוד במשפט פלילי וברוב העבירות לא ניתן להוכיח בלעדיו את אחריותו של הנאשם לתוצאות המעשה.
ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
הצורך בקיומו של היסוד הנפשי בעבירה נועד להצדקה של הגמול שניתן לעבריין. התפיסה המשפטית רואה באדם אחראי למעשיו כאשר הם נעשו מתוך מודעות, או לפחות כאשר הם נעשו באופן שאדם סביר היה צריך להיות מודע אליהם (רשלנות).
קיימים מצבים חריגים בהם החוק מאפשר להרשיע אדם בביצוע עבירה בלי צורך להוכיח יסוד נפשי. עבירות אלו מכונות 'אחריות קפידה'.[1]