היסטוריה עירונית ואזורית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
היסטוריה עירונית ואזורית הוא תחום המחקר, הלימוד, והעיון הבוחן את ההיסטוריה של ההתיישבות האנושית, את תהליך העיור, ואת אופיים ההיסטורי של ערים, עיירות, כפרים, מבנים, שכונות ורחובות. הגישה בדיסציפלינה זאת היא לרוב רב-תחומית, וחוצה גבולות לתחומים נוספים כגון: היסטוריה חברתית, היסטוריה אדריכלית, היסטוריה עסקית, סוציולוגיה עירונית, גאוגרפיה עירונית, וארכאולוגיה. העיור והתיעוש היו נושאים פופולריים עבור היסטוריונים של המאה ה-20 הקשורים לעיתים קרובות למודל מודרניזציה מרומזת, או לשינוי של חברות מסורתיות כפריות.
ערך מחפש מקורות | |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
ההיסטוריה של העיור מתמקדת בתהליכים המובילים להתרכזות אוכלוסיות קיימות ביישובים עירוניים לאורך זמן, ובהקשרים החברתיים, הפוליטיים, התרבותיים והכלכליים של ערים. רוב החוקרים העירוניים מתמקדים במטרופולין, עיר גדולה או חשובה, מבנים עתיקים או ישנים או רחובות בעלי אופן היסטורי בולט. ישנה הרבה פחות תשומת לב לערים קטנות, עיירות או לפרברים. עם זאת, ההיסטוריונים החברתיים מוצאים את הערים הקטנות באופן הרבה יותר קל להתמודדות מכיוון שהם יכולים להשתמש בנתוני מפקד כדי לכסות או לדגום את כלל האוכלוסייה שבהם.
בארצות הברית משנות ה-70 ועד לשנות ה-90 החלו רבות מ-המונוגרפיות המחקריות המשפיעות ביותר כאחת מ-140 עבודות הדוקטורט באוניברסיטת הרווארד שנכתבו על ידי החוקרים ארתור שלזינגר האב (1888-1965) או אוסקר הנדלין (1915-2011). התחום צמח במהירות לאחר 1970 והפך מתחום מחקרי לתחום של לימוד ו-עיון לאחר שנת 2000 מה שהוביל חוקר בולט אחד: סטפן טרנסטרום שציין כי ההיסטוריה העירונית ככל הנראה עוסקת במחקר הערים, או עם תושבי עיר, או באירועים שהתרחשו בערים, עם עמדות כלפי ערים - מה שגורם לתהייה כי מה יש לא לתחום זה להציע ולעורר עניין.