היסטוריה של אינדונזיה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אינדונזיה היא מדינת ארכיפלג, שמורכבת מ-17,508 איים (6,000 מתוכם מיושבים) ומשתרעת לאורך קו המשווה בדרום-מזרח אסיה ובמערב אוקיאניה. במהלך תקופה ארוכה, אוכלס האזור על ידי מתיישבים שהיגרו ממקומות שונים, כך שמתקיים בו מגוון תרבויות, קבוצות אתניות, ושפות. רב גוניות המהגרים נגרמה, בין השאר, כתוצאה של פעילות מסחר ענפה, וקיום קשרים עם תרבויות אחרות מהמזרח התיכון, דרום אסיה, ומזרח אסיה. מאוחר יותר, הושפעה אוכלוסיית המקום מהנוכחות הקולוניאליסטית האירופאית של הפורטוגזים וההולנדים.
החל מ-20 במרץ 1602, חיפשה חברת הודו המזרחית ההולנדית דרכים לשלוט על המסחר האינדונזי הרווחי, באמצעות פעילות צבאית ופוליטית. ב-1798 קרסה חברת הודו המזרחית ההולנדית לראשונה וב-31 בדצמבר 1799 הולאמה חברת הודו המזרחית ההולנדית על ידי הרפובליקה הבאטאבית שנשלטה על ידי צרפת בזמן נפוליאון בונפרטה, וב-1806 קרסה החברה שוב, רופיה אחרונה מכסף של החברה הוטבעה ב-1809 ומטבעות הנחושת האחרונים נושאי הסמליל VOC הוטבעו בשנת 1810. רק ב-1918, התרחבו השלטון וההגמוניה ההולנדיים באזור לכל שטחי אינדונזיה של ימינו, בזמן שהתומכים במדינה עצמאית בשם אינדונזיה, החלו לצבור כוח פוליטי.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, נערך מאבק בין הולנד ליפן הקיסרית על השליטה באינדונזיה, במהלכו נכבש האזור על ידי כוחות הצבא היפני. לקראת סיום המלחמה, סיפקה היחלשות שתי מעצמות אלה נקודת זינוק מוצלחת ללאומיות האינדונזית, שאותה הוביל סוקרנו, וגרמה לכך שתנועות שתבעו עצמאות עברו לטקטיקה של עימות צבאי. יפן עמדה להעביר את השליטה במדינה לידי התנועות הללו אך תבוסתה הביאה לכך שהן השתלטו עליה בכוחות עצמם. ההולנדים ניסו לכבוש מחדש את האזור אך לאחר מספר שנים של מאבק, עקב ביקורת בינלאומית רבה על הולנד, קיבלו האינדונזים הכרה בינלאומית בזכותם לשלטון עצמאי, והוקמה הרפובליקה של אינדונזיה, שהייתה אחת ממדינות העולם השלישי הראשונות שהשיגו עצמאות לאחר מלחמת העולם השנייה.
זמן קצר לאחר קבלת העצמאות, התארגנה אינדונזיה למדינה בעלת ממשלה מרכזית אחת, שבירתה ג'קרטה. ממשלתו של נשיאה הראשון של אינדונזיה, סוקרנו, נחלשה לאחר טיהור הקומוניסטים באינדונזיה בשנת 1965, והגנרל סוהארטו תפס את השלטון במדינה. שלטון סוהארטו היה דיקטטורי והמשטר נקרא בשם "אורדה בארו" (ביטוי באינדונזית שמשמעותו סדר חדש). סוהארטו ביסס ממשלה מרכזית חזקה ששלטה במשך 32 שנה. בתקופה זו חל במדינה תיעוש מהיר, אך סוברים כי התקיימו בה גם שחיתות שלטונית רבה וניצול שאיננו ראוי של סמכויות השלטון. בעקבות ירידה חדה בפופולריות של סוהארטו, והתמעטות התמיכה הפוליטית בו, בעיקר על רקע משבר כלכלי חמור שפקד את דרום-מזרח אסיה, בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, אולץ סוהארטו להתפטר מתפקידו כנשיא, במאי 1998. התפטרותו זו סימנה את תחילת "עידן הרפורמציה" באינדונזיה - הכינוי לתקופה הנוכחית בהיסטוריה של מדינה זו.