היסטוריה של קוריאה הדרומית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ההיסטוריה של קוריאה הדרומית מתחילה באופן רשמי עם היווסדה ב-15 באוגוסט 1948 עם הכרזתו בסיאול של סינגמן רי על קוריאה הדרומית כמדינה.[1]
לאחר הכיבוש היפני בקוריאה, שהסתיים עם כניעתה של יפן במלחמת העולם השנייה בשנת 1945 ומאחר והסובייטים והאמריקנים לא יכלו לקחת שליטה משותפת על כל שטח קוריאה, חולקה קוריאה לפי קו רוחב 38 צפון בהסדר שתואם עם האו"ם ובו תיקח ברית המועצות שליטה על החלק הצפוני וארצות הברית על חלקו הדרומי של חצי האי.[2] המהלך הוביל ב-1948 להקמת שתי ממשלות נפרדות, כשכל אחת טוענת לשליטה על כל קוריאה. המצב החדש והנפיץ הוביל בשנת 1950 למלחמה בת שלוש שנים שלימים קיבלה את השם מלחמת קוריאה ולאחריה שתי הממשלות הנפרדות מתקיימות עד ימינו כשתי ישויות נפרדות הידועות כקוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית.
את ההיסטוריה של קוריאה הדרומית ניתן לחלק למספר תקופות לפי חלופת השלטון הדמוקרטי והאוטוקרטי. הממשלות ממוספרות בהתאם למוסכמות מהרפובליקה הראשונה של סינגמן רי ועד הרפובליקה השישית המכהנת בימינו. הרפובליקה הראשונה, שהייתה דמוקרטית בתחילת כהונתה לפי הטענות המקובלות, החלה להפוך בהדרגה לאוטוקרטית עד קריסתה ב-1960. הרפובליקה השנייה שלטה כדמוקרטיה אך נפלה לאחר מספר חודשים והוחלפה במשטר צבאי. הרפובליקה השלישית, הרביעית והחמישית שלטו בצורה נומינלית כדמוקרטיות אך למעשה נחשבו כהמשך למשטר הצבאי. עם עליית הרפובליקה השישית, הפכה המדינה בהדרגה לדמוקרטיה ליברלית יציבה.
מראשיתה, החלה קוריאה הדרומית לפתח את החינוך, הכלכלה והתרבות שבה, ומ-1960 הפכה מאחת המדינות העניות באסיה לאחת המדינות העשירות בעולם. החינוך, ובמיוחד המוסדות להשכלה גבוהה, התפתחו ברחבי המדינה. בנוסף, כלכלת קוריאה הדרומית התפתחה והתיצבה וכיום היא נחשבת לאחת מ"ארבעת הנמרים של אסיה" יחד עם סינגפור, טאיוואן והונג קונג.