היפומאניה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
היפומאניה היא מצב נפשי המתבטא בתסמינים מתונים של מאניה, ללא מרכיב פסיכוטי. התופעה תוארה לראשונה ב-1878 על ידי ג'ולס פלרט, וב-1881 טבע עמנואל מנדל את המונח "היפומאניה". עם זאת, תיאור מדויק יותר ומחקר מקיף על ההפרעה החלו רק כמאה שנים מאוחר יותר.[1] הקריטריונים לאבחנת התופעה מופיעים ב-ICD 10 וב-DSM 5.