הכיבוש הנורמני של אנגליה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הכיבוש הנורמני של אנגליה החל במאה ה-11 עם פלישת הכוחות הנורמנים תחת הנהגתו של דוכס נורמנדיה ויליאם הראשון אל תוך שטחה הריבוני של ממלכת אנגליה הסכסונית, והושלם עם כיבושה של ממלכה זו בידי הנורמנים ונטילת הכתר.
לוח אירועים | |||
---|---|---|---|
תאריך | אירועים | ||
1042 |
| ||
5 בינואר 1066 |
| ||
6 בינואר 1066 |
| ||
מאי 1066 |
| ||
ספטמבר 1066 |
| ||
8 בספטמבר 1066 |
| ||
20 בספטמבר 1066 |
| ||
24-20 בספטמבר 1066 |
| ||
25 בספטמבר 1066 |
| ||
28 בספטמבר 1066 |
| ||
ראשית אוקטובר 1066 |
| ||
13 באוקטובר 1066 |
| ||
14 באוקטובר 1066 |
| ||
25 בדצמבר 1066 |
| ||
מאי 1068 |
| ||
1069 |
| ||
1070 |
| ||
1072 |
| ||
1087 |
|
טענתו של ויליאם כלפי הכתר האנגלי התבססה על קשריו המשפחתיים עם מלכהּ הערירי של אנגליה – אדוארד המודה, מצב אשר ייתכן ומלכתחילה עודד שאיפותיו של ויליאם לשלוט על כס המלוכה האנגלי. בעקבות מותו של אדוארד האנגלי, בינואר 1066, ירש את מקומו הרולד גודווינסון לתקופת זמן קצרה. בספטמבר 1066 התרחשה פלישת האראלד השלישי, מלך נורווגיה לצפון אנגליה אשר הכריעה את האנגלים בתחילתה של המערכה, בקרב פולפורד, אך עם זאת, בהמשך הובסו הנורווגים בקרב גשר סטמפורד ומלכם נהרג. מספר ימים בודדים לאחר תום המערכה הזו, הנחית ויליאם הנורמני את כוחותיו גם הוא, בשטח הדרומי של האי האנגלי, וב-14 באוקטובר נפגשו הצבא הנורמני והאנגלי בהייסטינגס; בקרב ההיסטורי שהתרחש במקום הצליח להכריע הצבא הנורמני את אנגלים, כאשר במהלך הקרבות נהרג המלך הרולד. בדצמבר 1066, הוכתר מלך הנורמנים, ויליאם, למלכה של אנגליה.
בתום מספר מרידות בשנים 1067–1072, שלטונו של ויליאם הובטח למעשה. הוא החרים את אדמותיהם של מתנגדיו האנגלים, ורבים מבני המעמד הגבוה נמלטו לגלות. כדי לבסס את שליטתו בממלכה, ויליאם העניק אדמות לחסידיו ובנה טירות רבות ששימשו כמעוזים צבאיים. התרבות האנגלית והתרבות הצרפתית אוחדו אט-אט והמערכת הפיאודלית הוכרה לאנגלים, מה שהוביל לחוקים נוקשים הרבה יותר ושלל זכויות רבות שהיו לאנגלו-סקסונים בעבר. כוחה של אנגליה גדל והיא הפכה לכוח ממשי בזירה הפוליטית האירופאית בזכות היותה קשורה לנורמנים. צבאה וצייה גדל גם. ב-1085 הורה ויליאם לסקר את כל הנכסים האנגלים במה שכונה 'ספר יום הדין'.