הכפרים העתיקים בצפון סוריה
אתר ארכאולוגי בסוריה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הכפרים המתים (בערבית المدن المنسية; ידועים גם כ"הכפרים הנשכחים") הם קבוצה של 700 יישובי רפאים בצפון-מערב סוריה, בין חלב לאידליב. הכפרים מתוארכים החל מהמאה ה-5, ויש בהם שרידים רבים של אדריכלות ביזנטית ונוצרית. הכפרים ניצבו באזור גבוה הידוע כמסיף בלוס, והם משתרעים על פני שטח שרוחבו 20 עד 40 קילומטרים ואורכו 140 קילומטרים. ב-2011 הוכרזו הכפרים כאתר מורשת עולמית בשם הכפרים העתיקים בצפון סוריה, וב-2013, בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, סווגו יחד עם כל אתרי המורשת העולמית במדינה, כנתונים בסיכון.
אתר מורשת עולמית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
מידות | |||||||
שטח | 12,290 הקטאר | ||||||
היסטוריה | |||||||
תרבויות | האימפריה הביזנטית | ||||||
תקופות | שלהי העת העתיקה | ||||||
מאורעות | אתרי מורשת עולמית בסיכון (2013) | ||||||
מיקום | |||||||
מדינה | סוריה | ||||||
קואורדינטות | 36°20′03″N 36°50′39″E | ||||||
באזור שהוכרז כאתר מורשת עולמית יש שמונה פארקים. שלושה מתוכם נמצאים בג'בל (הר) סמעאן שבמחוז חלב, וחמשת האחרים נמצאים בחלק הדרומי ובחלק המערבי של המסיף, הנמצאים בשטחו של מחוז אידליב. לפי המאפיינים הגאולוגיים והגאוגרפיים שבאתר נקבעו ארבעה אזורים, שכל אחד מהם תואם את אחת מארבע הפסגות העיקריות של הרכס: א-זאויה, אל-אעלא, בארישא, ואל-וסטאני.