הכרוניקה האנגלו-סקסונית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הכרוניקה האנגלו-סקסונית (באנגלית: Anglo-Saxon Chronicle) היא הכרוניקה הגדולה ביותר שנכתבה באנגליה האנגלו-סקסונית. הכרוניקה מהווה רשימת אירועים מפורטת המתעדת בסדר כרונולוגי את ההיסטוריה של אנגליה בתקופה האנגלו-סקסונית וכן בתקופה של כמה מאות שנים קודם לכן, לרבות התקופה הרומית. בכמה מחלקיו המקור נחשב לאמין, אך לא פעם האובייקטיביות שלו מוטלת בספק. לנוכח השוואה למקורות אחרים מימי הביניים, אפשר להיווכח כי לעיתים הכרוניקה משמיטה אירועים חשובים, מספקת גרסאות חד צדדיות לאירועים אחרים, וכוללת סתירות לא מעטות בין חלקיה. אף על פי כן, הכרוניקה האנגלו-סקסונית מהווה לצד ההיסטוריה הכנסייתית של העם האנגלי את המקור החשוב ביותר ממנו אנו למדים על קורותיה של אנגליה בין תום השלטון הרומי במאה ה-5 ועד לכיבוש הנורמני במאה ה-11.[1] לצד תרומה לחקר ההיסטוריה של אנגליה, מעצם היותה של הכרוניקה אחת היצירות הגדולות ביותר שנכתבו באנגלית עתיקה, היא מהווה מקור חשוב ויוצא דופן ללימוד תולדות השפה האנגלית.[2]
הכרוניקה האנגלו-סקסונית Anglo-Saxon Chronicle | |
---|---|
קטע מהדף הראשון של הכרוניקה (גרסת פטרבורו) | |
שפת המקור | אנגלית עתיקה |
ארץ מקור |
ממלכת וסקס וסקס אנגליה אנגליה |
מיקום נוכחי |
הספרייה הבריטית, לונדון הספרייה הבודליינית, אוקספורד אונ' קיימברידג', קיימברידג' |
העלאה על הכתב | 850–1154 |
הדפסה ראשונה | 1861 |
סוגה | כרוניקה |
מלאכת הכתיבה החלה בממלכת וסקס בימיו של המלך אלפרד הגדול במהלך המחצית השנייה של המאה ה-9. תחילה, כללה הכרוניקה תיעוד בדיעבד של תולדות בריטניה משנת 60 לפנה"ס, סמוך לעת הגעת הרומאים לבריטניה. בהמשך מפורטים אירועים שונים אשר אירעו בתקופה הרומית והאנגלו-סקסונית, עד לעת חיבור הכרוניקה. לאחר מכן, כותבים הוסיפו לאורך השנים, בדרך כלל אחת לכמה חודשים, אירועים עדכניים. תיעוד אירועים אלו נעשה בזמן אמת וסמוך לעת התרחשותם. גרסאות שונות של הכרוניקה המשיכו באופן זה לתעד אירועים בתולדות בריטניה עד לשנת 1154, כמאה שנה לאחר הכיבוש הנורמני. כיום ברשות החוקרים תשעה כתבי יד של הכרוניקה, המהווים ככל הנראה עותק של המסמך המקורי שאבד עם השנים. כתבי יד אלו נמצאו במאות השנים האחרונות ברחבי מנזרים שונים לרוחבה של אנגליה. שבעה מתוך תשעה כתבי היד נמצאים כיום בספרייה הבריטית, אחד נוסף שוכן בספרייה הבודליינית, והכתב הנותר ממוקם באוניברסיטת קיימברידג'.