הכשרה מקצועית בישראל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ההכשרה המקצועית בישראל היא שם כולל למגוון מסלולי לימוד המאפשרים רכישת מקצוע לאוכלוסייה הבוגרת. הקורסים מיועדים להכשרה ראשונית לעובדים לא מיומנים, להסבה והתפתחות מקצועית לעובדים בעלי ניסיון[1].
בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה התרחבה מערכת ההכשרה המקצועית בקצב מהיר על רקע תפיסת "העבודה היצרנית" והפכה חלק בלתי נפרד מהמאמץ הלאומי לפיתוח המשק. במהלך שנות השמונים והתשעים חלו תמורות רבות במערכת ההכשרה המקצועית, תמורות שהפכו אותה ממערכת המשרתת את צורכי המשק והתעשייה למערכת הממוקדת בטיפול באוכלוסיות חלשות. החל מתחילת שנות האלפיים החלה מערכת ההכשרה להתכווץ באופן מהיר, כאשר הביטוי הבולט לכך הוא צמצום התקציב המוקצה לצורך ההכשרות. בעוד שבשנת 2000 עמד התקציב השנתי על כ-160 מיליון שקלים, בשנת 2012 היה רק 43 מיליון שקלים. קיצוץ של יותר משבעים אחוזים.
ההכשרה המקצועית בישראל נמצאת תחת אחריות האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. מחקרים שבחנו את אפקטיביות תהליכי ההכשרה מצאו כי קיימת השפעה חיובית בהעלאת אחוזי השתתפות המוכשרים בשוק העבודה. בנוסף נמצא כי השתתפות בקורסי הכשרה מסייעת לעלייה בשכר העובדים. יחד עם זאת נמצא כי חלק ניכר מהמשתתפים לא ממשיכים לעבוד במקצוע אותו רכשו.