הלנת שכר (הלכה)
איסור הלכתי לעכב תשלום של עובד / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הלנת שכר היא מצוות עשה ולא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיהן חל איסור לעכב תשלום שכר שכירות - בין של שכיר אדם ובין שכירות של כלי ובהמה.[1]
עובדות מהירות מקרא, משנה ...
מקרא | ויקרא, י"ט, י"ג; דברים, כ"ד, ט"ו |
---|---|
משנה | מסכת בבא מציעא, פרק ט' |
ברייתא | ספרי, פרשת כי תצא, רעט |
תלמוד בבלי | מסכת בבא מציעא, דף קי"א, עמוד א' |
משנה תורה | ספר משפטים, הלכות שכירות, פרק י"א |
שולחן ערוך | חושן משפט, סימן של"ט |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו רל"ח, עשה ר' ספר החינוך, מצווה ר"ל, מצווה תקפ"ח |
סגירה
דין זה אינו חל דווקא על יחסי שוכר-משכיר, אלא חל איסור לעכב כל חיוב שיש לאדם כלפי אחר. ההלכה רואה בחומרה הלנת שכר, וכפי שכתב הרמב"ם: ”כל הכובש שכר שכיר כאילו נטל נפשו ממנו שנאמר ואליו הוא נושא את נפשו.”[2]