המרד ההונגרי של 1848 (בהונגרית מכונה: Az 1848–49-es magyar polgári forradalom és szabadságharc, כלומר "המהפכה האזרחית והמאבק למען החירות בשנים 1849-1848") היה מרד שפרץ בהונגריה ב-15 במרץ1848, במטרה להשתחרר משלטון האימפריה האוסטרית. המרד התפתח למלחמת עצמאות, אשר בה לחמו ההונגרים לא רק נגד הכוחות הקיסריים האוסטריים כי אם גם נגד כוחות צבאיים ופארא-צבאיים של עמים אחרים בשטחי הממלכה ההונגרית, אשר דרשו אף הם את חירותם הלאומית וחלקם כרתו ברית עם הקיסר ההבסבורגי. לאחר שנכשל בדיכוי המרד, ביקש פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה סיוע מניקולאי הראשון, קיסר רוסיה. הצבא הרוסי פלש להונגריה ממזרח, והמרד דוכא.
על ידי הרפורמות החברתיות שנערכו על ידי השלטון המהפכני מ-1848–1849 היוותה המהפכה ההונגרית נקודת מוצא לשינויים הבורגניים-דמוקרטיים בחברה ההונגרית.
היא הייתה חלק אורגני מגל אביב העמים והתלוותה בעימות צבאי ממושך.
בזמן השלטון המהפכני באפריל 1848 הונגריה הפכה לארץ השלישית באירופה היבשתית (אחרי צרפת - ב-1791, ובלגיה, ב-1831) שאימצה חוק לבחירות פרלמנטריות דמוקרטיות. חוק הבחירות החדש ("המסמך החמישי מ-1848") הפך את הפרלמנט הפאודלי הישן של ממלכת הונגריה (המעמדות הכלליים) לפרלמנט דמוקרטי ייצוגי. החוק העניק את זכות הבחירה הרחבה ביותר באירופה באותה התקופה[3].
רבים מממנהיגי המהפכה, כולל לאיוש קושוט, אישטוון סצ'ני, שאנדור פטפי, יוז'ף בם, הפכו לגבורים לאומיים ויום פריצת המהפכה, 15 במרץ, הפך לאחד משלושת החגים הלאומיים של האומה ההונגרית.
כעונש אחרי המרד, הונגריה פוצלה על ידי השלטון האוסטרי לחמישה מחוזות, בהם משל ממשל צבאי אוסטרי. עם זאת, ב-1867 הכיר קיסר אוסטריה בכך שהבעיות הלאומיות בארצו לא תיפתרנה מעצמן, ולפיכך הגיע עם ההונגרים ל"הסכם הפשרה" אשר בעקבותיו קמה האימפריה האוסטרו-הונגרית.
עובדות מהירות תאריכי הסכסוך, מקום ...
מהפכת 1848–1849 בהונגריה Az 1848–49-es magyar polgári forradalom és szabadságharc