המודל הסטרוקטורלי
תאוריה פסיכולוגית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המודל הסטרוקטורלי הוא אחד המודלים המרכזיים במודל הנפש הפרוידיאני, התאוריה של הנפש על-פי אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד. על פי המודל הסטרוקטורלי, הנפש מכילה בישות אחת את יצריו הראשונים ואת דחפיו הקמאיים של האדם, יחד עם הצורך להישמע לחוקי החברה ולנורמות המוסריות המקובלות - תוך בקרה, שליטה ואיזון הכוחות המנוגדים.
ערך מחפש מקורות | |
המודל מבטא חלוקה תאורטית של מרכיבי הנפש באופן היררכי והתפתחותי לשלוש רשויות: האיד המאגד בתוכו את היצרים הטבעיים, האגו הוא מרכז הבקרה של כוחות הנפש ועיקר מודעותו של האדם והסופר-אגו המאגד את המוסר וצרכי החברה.
למרות שהתיאוריה הפסיכואנליטית מוכרת בפסיכולוגיה הפופולרית, מופנית כלפיה ביקורת לא מעטה. יש הטוענים כי היא אינה מבוססת מדעית,[1] ואף יכולה להיחשב לפסאודו־מדע.[2]