המכון המלכותי של בריטניה הגדולה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המכון המלכותי של בריטניה הגדולה (באנגלית: Royal Institution of Great Britain; בדרך כלל מקוצר להמכון המלכותי – Royal Institution או Ri) הוא ארגון המוקדש לחינוך למדע ולמחקר, השוכן בלונדון.
הארגון נוסד ב-1799 על ידי מדענים בריטים מובילים, כולל הנרי קבנדיש והנשיא הראשון של המכון ג'ורג' פינץ' (George Finch, 9th Earl of Winchilsea), לשם "הנחלת הידע והפצת שיפורים וחידושים מועילים במכניקה לציבור הרחב; ולשם לימוד הדרכים ליישם את המדע לקידום המטרות המקובלות של החיים, באמצעות סדרות של הרצאות וניסויים פילוסופיים". רוב המימון הראשוני וההצעה המקורית לייסודו ניתנו מ"החברה להטבת מצב העניים ושיפור תנאי חייהם" (Society for Bettering the Conditions and Improving the Comforts of the Poor) בניהולם של הפילנתרופ סר תומאס ברנרד (Thomas Bernard) והמדען הבריטי יליד אמריקה, סר בנג'מין תומפסון (Benjamin Thompson) הרוזן מרמפורד (Count Rumford). מאז יסודו שוכן המכון ברחוב אלבאמרל (Albemarle) בשכונת מייפייר, ברובע הסיטי של וסטמינסטר. הצ'רטר מלכותי (Royal Charter) הוענק למכון ב-1800.