הנבטה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הנבטה היא פעולה המאפשרת לזרעים לנבוט כדי לאכול אותם (בצורה גולמית או מבושלת) או כדי לגדל אותם לצמחים. הזרעים שנבטו נקראים נבטים או נבטוטים. הם אמורים להיות בעלי ערך תזונתי גבוה יותר יחסית לזרעים משום שאחוז חומרי התשמורת שקיים בזרע המקורי ירד וחומרים אחרים, כמו ויטמינים וחלבון, שנמצאים בזרע הופכים להיות זמינים יותר לעיכול. הנבטים הם מרכיב מרכזי של אוכל גולמי במאכלים ממזרח אסיה, ובתזונה טבעונאית.
בשנים האחרונות, אכילת קטניות מונבטות הפכה פופולרית יותר, בקרב צמחוניים וטבעוניים וגם בקרב אנשים שמעוניינים לאכול בריא יותר.[1][2]
יתרונות ההנבטה כוללים גישה לערך תזונתי גבוה כמו גם החיסכון באנרגיה על בישול. חיסרון מרכזי שלה הוא שתהליך ההנבטה הוא מצע לגדילת חיידקים. צריכה של נבטים גולמיים שגודלו בהנבטות מסחריות הובילה לכך שבמשך העשורים האחרונים דווחו עשרות מקרים של הרעלות, בחיידקי אי. קולי וסלמונלה שחלקן הסתיימו במוות.
ניתן להנביט בקלות ובאופן בטוח בבית, תחילה יש לשטוף את הקטניות, להשרות אותן במים למספר שעות, למשל למשך הלילה, ולאחר מכן להעבירן למסננת למספר ימים. במהלך ימים אלו חשוב לשטוף את הקטניות מספר פעמים ביום ולוודא שהן לא מתייבשות. אחרי שהקטניות נבטו ניתן להשתמש בהן כפי שהן או לבשל אותן עד לריכוך. את הנבטוטים המבושלים שומרים במקרר או במקפיא. במקרר הנבטוטים נשמרים למספר ימים, במקפיא למספר חודשים.[2][3]