הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה (באנגלית: The International Electrotechnical Commission, בראשי תיבות: IEC) הוא ארגון תקינה בתחום החשמל והאלקטרוניקה. רבים מהתקנים מפותחים יחד עם ארגון התקינה הבין-לאומי (ISO).
סמליל הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה | |
בניין המשרד המרכזי בז'נבה | |
תחום | תקינה לטכנולוגיה חשמלית ואלקטרונית |
---|---|
שפה רשמית | אנגלית, צרפתית |
מדינה | שווייץ |
מטה הארגון | ז'נבה |
חברים | 89 מדינות |
תקופת הפעילות | 1906–הווה (כ־118 שנים) |
www | |
הארגון מורכב מנציגים של מכוני תקנים בין-לאומיים. הוא הוקם ב-1906 וכיום חברות בו מעל 60 מדינות המאמצות את תקניו. במקור היה ממוקם בלונדון, וב-1948 עבר למטה הנוכחי שלו בז'נבה.
הארגון פעל רבות בפיתוח והפצה של תקני מדידה והעיקרים שבהם הם גאוס, הרץ וובר. הארגון היה גם הראשון להציע את מערכת הג'יאורג'י, אשר הפך להיות בסופו של דבר למערכת היחידות הבין-לאומית (SI). ב-1938 הארגון פרסם אוצר מילים בין-לאומי המיועד לתרגום, על מנת לאחד את המינוחים החשמליים. כיום הפך אוצר המילים הבין-לאומי למטרות תעשיית החשמל (IEV) לתקן מחייב עבור תעשיות החשמל והאלקטרוניקה. ב-1 בינואר 1999 ביסס הארגון את תקני הקידומות הבינאריות עבור יחידות אחסון בתחום מדעי המחשב.