הסיכאזם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הסִיכאזם (יוונית: Ἡσυχασμός, "[הדוגלים ב-] שקט, שלווה"[1], ביוונית מודרנית מבטאים "איסיכאזמוס", בשפות הסלאביות וברומנית: "איסיכאזם") היא השקפה ותרגולת רוחנית בנצרות האורתודוקסית, המקוימת בעיקר בידי נזירים. ההסיכיסטים שואפים להשיג מצב של דבקות מושלמת באל, בגוף ובנפש, באמצעות פרישות, הרהור ותפילה מדיטטיבית, הנעזרת גם במחוות גופניות. מקיימי המסורת הרבו לדווח על חויה של אור חזק המקיף את המתרגל, שלפי האמונה הוא האור שקרן מישו בעת ההשתנות בהר תבור.