הסכם ברטון-וודס
הסכם כלכלי שנחתם בשנת 1944 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הסכם ברטון-וודס (באנגלית Bretton-Woods) הוא הסכם סחר אשר קבע את שערי החליפין של מטבעות בין המדינות המפותחות. ההסכם נחתם במהלך ועידת פסגה כלכלית בינלאומית שנערכה ביולי 1944 בעיירה ברטון-וודס שבניו-המפשייר שבארצות הברית ומכאן שמו. ועידת ברטון-וודס נועדה להניח את היסודות לשיטה הפיננסית העולמית לאחר מלחמת העולם השנייה והשתתפו בה 44 מדינות. בין המדינות המשתתפות: ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, סין, ברזיל, מקסיקו ועוד. מנגנון שער החליפין שעליו הוסכם בוועידה נקרא "מערכת ברטון-וודס" (באנגלית "Bretton Woods system")[1].