הסכם ריבנטרופ–מולוטוב
הסכם חלוקת פולין ואי התקפה בין שני הצדדים טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה בין גרמניה לברית המועצות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ–מוֹלוֹטוֹב (נקרא גם הסכם האי-תוקפנות הנאצי-סובייטי) הוא הסכם בין ברית המועצות לבין גרמניה הנאצית, שנחתם במוסקבה ערב מלחמת העולם השנייה. ההסכם כלל שני חלקים: החלק הראשון היה חוזה כלכלי בהיקף כספי של 200 מיליון רייכסמארק, שנחתם ב-19 באוגוסט 1939, לפיו התחייבה גרמניה למכור ציוד, מכונות ומוצרים לברית המועצות, תמורת אספקת מצרכי מזון וחומרי גלם. החלק השני שנחתם ב-23 באוגוסט 1939 היה הסכם אי-תוקפנות בין שתי המדינות[1] לתקופה של 10 שנים, לפיו הן התחייבו שלא לתקוף זו את זו, ולא לסייע לאחרים לעשות זאת. בנוסף לשני החלקים הגלויים, כלל ההסכם נספח סודי, שעסק בחלוקת תחומי ההשפעה של שתי המדינות במזרח אירופה. נציגי שתי המדינות לחתימה על ההסכם היו שר החוץ הגרמני, יואכים פון ריבנטרופ, ושר החוץ הסובייטי, ויאצ'סלב מולוטוב.
יואכים פון ריבנטרופ לוחץ ידיים עם ויאצ'סלב מולוטוב | |
חותמים |
גרמניה הנאצית יואכים פון ריבנטרופ ברית המועצות ויאצ'סלב מולוטוב |
---|---|
מקום חתימה | ברית המועצות מוסקבה, ברית המועצות |
מקום יצירה | מוסקבה |
תאריך יצירה | 23 באוגוסט 1939 |
תאריך כניסה לתוקף | 23 באוגוסט 1939 |
תאריך ביטול | 22 ביוני 1941 |
שפות | גרמנית, רוסית |
ההסכם הופר על ידי גרמניה הנאצית פחות משנתיים לאחר חתימתו, עם פתיחתו של מבצע ברברוסה - הפלישה לברית המועצות ב-22 ביוני 1941[2].