הפארק הלאומי קקדו
פארק לאומי באוסטרליה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפארק הלאומי קקדו (באנגלית: Kakadu National Park) הוא פארק לאומי השוכן באזור נהרות האליגטור שבטריטוריה הצפונית של אוסטרליה, במרחק 171 קילומטרים מזרחית לדרווין. שטחו של הפארק הוא 19,804 קמ"ר, אורכו מצפון לדרום הוא 200 קילומטרים, ורוחבו ממזרח למערב מגיע ל־100 קילומטרים.
נוף של הפארק | |||||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
מידע כללי | |||||||||
תאריך הקמה | 5 באפריל 1979 | ||||||||
מבקרים בשנה | 250,001 (נכון ל־2002) | ||||||||
נתונים ומידות | |||||||||
שטח | 19,804 קילומטר רבוע | ||||||||
גובה ממוצע | 53 מ' | ||||||||
מיקום | |||||||||
מדינה | אוסטרליה אוסטרליה | ||||||||
מיקום | הטריטוריה הצפונית | ||||||||
קואורדינטות | 13°00′20″S 132°31′10″E | ||||||||
האתר הרשמי | |||||||||
(למפת הטריטוריה הצפונית רגילה) | |||||||||
המאפיינים הטבעיים הבולטים של הפארק הם בארבעת נהרותיו - נהר האליגטור המזרחי שמשמש בחלקו כגבולו המזרחי, נהר האליגטור הדרומי במרכזו שהוא הנהר העיקרי שבו, ונהרות האליגטור המערבי וויילדמן במערב הפארק. הפארק מחולק לחמישה אזורים גאוגרפיים: מישורי הצפה וקרקעות לחות, ארץ האבן, אזורי השפלה, מפרצים ומישורי בוץ הנוצרים בהשפעת גאות ושפל, הגבעות והאגנים הדרומיים.
הפארק מגוון מבחינה הביולוגית ואקולוגי, ובסך הכל נסקרו בו מעל ל־280 מינים של עופות, 60 מינים של יונקים, 50 מינים של דגים המתקיימים במים מתוקים, 10,000 מינים של חרקים ו־1,600 מינים של צמחים.
האבוריג'ינים מאכלסים את הפארק מזה כ־40,000 שנים, והוא ידוע באתרי התרבות האבוריג'יניים הרבים שברחביו. עד כה תועדו בפארק למעלה מ־5,000 אתרים אמנותיים המתארים את התרבות האבוריג'ינית לאורך אלפי שנים, ואלה מספקים מידע על אורחות חייהם של האבוריג'ינים באזור. השם קקדו נגזר משיבוש לשוני של המילה "גאגודג'ו" (Gagudju) שהוא שמה של השפה האבוריג'ינית המדוברת בחלק הצפוני של הפארק. שם זה מוכר כיום לסוג תוכי נפוץ באזור.
הערכים התרבותיים והטבעיים של הפארק הוכרו מבחינה בינלאומית כאשר הפארק זכה ב־1981 למעמד של אתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו, ושטח ההכרזה הורחב לראשונה ב־1987 ושוב ב־1992, עת הקיפה זו את כל שטח הפארק.