הצבא הסורי במלחמת יום הכיפורים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ב-6 באוקטובר 1973, במסגרת מלחמת יום הכיפורים, תקף הצבא הסורי את השטח שהוחזק על ידי ישראל ברמת הגולן, במקביל למתקפה של הצבא המצרי לאורך קו תעלת סואץ בחצי האי סיני. המתקפה הסורית הייתה תקיפת פתע, שבוצעה לאחר מבצע הונאה מוצלח (מבצע ניצוץ). הדרג הראשון של הכוחות התוקפים כלל שלוש דיוויזיות חי"ר מתוגברות, שנועדו לתקוף בשלוש גזרות לאורך קו הגבול ברמת הגולן, להבקיע את קו ההגנה של צה"ל ולהתקדם לעומק השטח הישראלי. הדרג השני כלל שתי דיוויזיות שריון, שנועדו לנצל את ההצלחה לצורך השלמת כיבוש רמת הגולן, ולהיערך על קו המצוקים להדיפת מתקפת הנגד הצפויה של כוחות המילואים הישראלים. בנוסף לכוחות שנועדו להשתתף במתקפה, נשמרו מספר יחידות בעתודה במרחב דמשק (כולל פלוגות ההגנה) כעתודה מטכ"לית, וככוח להגנת משטר הבעת הסורי.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
טנקי T-62 פגועים של חטיבה משורינת 91 מהדיוויזיה הראשונה מערבית לעין זיוון, צפונית לציר יבשה, ברקע תל שיפון | |
מדינת מוצא | סוריה סוריה |
---|---|
מפקדים | יוסוף שאקור, עומאר אל-אברש, עלי אסלאן, חסן טורקמאני |
תקופת הפעילות | 6 באוקטובר 1973 – 28 באוקטובר 1973 (3 שבועות ויומיים) |
עימות | מלחמת יום הכיפורים |
גזרת פעילות | רמת הגולן |
קרבות | קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית |
לחם לצד |
מצרים מצרים ירדן ירדן עיראק עיראק מרוקו מרוקו ומדינות נוספות |
לחם נגד | ישראל ישראל |
סד"כ |
60,000 לוחמים, 1,400-1,500 טנקים, 800-1000 תותחים.[1] |
במקביל למתקפה של כוחות השריון וחיל הרגלים הממוכן, שנערכה בסיוע ארטילריה וגיחות אוויריות, הונחתו צוותים של כוחות קומנדו במספר נקודות מפתח לאורך קו הגבול (בהם תל פארס והחרמון) במטרה לכבוש אותן ולשבש את ניסיונות צה"ל לבלום את המתקפה הסורית.
המתקפה הסורית נערכה בחזית ברוחב כ-56 ק"מ, והכוחות התוקפים כללו כ-60,000 לוחמים, 1,400 טנקים וכ-800 תותחים.[1]
בשלב הראשון של המלחמה (6-7 באוקטובר) הצליחו הכוחות הסורים להבקיע את קו ההגנה הישראלי בגזרה הדרומית והמרכזית של רמת הגולן, וחדרו לשטח הישראלי תוך ספיגת אבדות כבדות מיחידות צה"ל הסדירות שבלמו אותם. כוחות המילואים הישראליים, שהחלו להגיע לרמת הגולן ב-7 באוקטובר, השלימו את בלימת הצבא הסורי ועברו למתקפת נגד מוצלחת החל מה-8 בחודש. עד 10 באוקטובר נאלצו שרידי הכוחות הסוריים לסגת מכל השטחים שכבשו ברמת הגולן.
ב-11 באוקטובר פתחו הכוחות הישראלים בצפון הרמה במתקפה אל תוך שטח סוריה, חדרו לעומק כמה עשרות ק"מ ויצרו איום על בירת סוריה, דמשק. בשלב זה הצטרפו למערכה חיילות משלוח ממספר מדינות ערביות (עיראק, ירדן ומרוקו), שבאו לעזרת סוריה, והחלו בהתקפות נגד על המובלעת, שכבשו כוחות צה"ל בשטח סוריה. הגעת חיילות המשלוח הערביים, שכללו כ-3 דיוויזיות, איפשרה לצבא סוריה להתאושש ולייצב את חזיתו. קו החזית התייצב, ונותר כמעט ללא שינוי עד לתום המלחמה. הצבא הסורי ספג אמנם אבדות כבדות במהלך המלחמה, אך לא הובס או התפורר.