הצפנה קלאסית
כלי לקידוד והסתרת מידע / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הצפנה ככלי לקידוד והסתרת מידע הייתה קיימת משחר ההיסטוריה. בראשית דרכה הייתה ההצפנה בעיקר אמנות לקסיקוגרפית שנעשתה בשיטות פרימיטיביות ידניות. שיטות ההצפנה בהן עסקו בעת העתיקה, עד תחילת המאה העשרים, נקראות הצפנה קלאסית במובן זה שהן נעשו בשיטת 'נייר ועט' או באמצעים מכניים בסיסיים כמו גליל הצפנה (ראו תרשים) או בשיטות סטגנוגרפיות. זאת בניגוד לקריפטוגרפיה מודרנית שנעשית באמצעות מחשב. ממצאים המעידים כי המצרים הקדמונים השתמשו בהצפנה בכתב חרטומים, לערך 3000 שנה לפנה"ס[1]. בתנ"ך ובמקורות יהודיים נוספים[3] קיימות עדויות נוספות להצפנה. לדוגמה, בספר ירמיהו (נכתב בשלהי תקופת בית ראשון, לפני שנת 586 לפנה"ס) נכתב ”ומלך ששך ישתה אחריהם” (ירמיהו כה כו), ”..אל ישבי לב קמי רוח משחית” (ירמיהו נא א). "ששך" היא "בבל" ו"לב קמי" היא "כשדים" בצופן אתב"ש.
השימוש בהצפנה התרחב בתקופת יוון העתיקה. צבא ספרטה השתמש צופן הזזה[4] פשוט. בצופן זה, כל אות משנה את מיקומה לפי חוק מסוים. צפנים אלו מומשו בין היתר בעזרת גליל הצפנה. יוליוס קיסר (102 עד 40 לפנה"ס) נהג להשתמש בשיטת הצפנה שנקראת צופן החלפה, בה כל אות נשארת במקומה אך מוחלפת באות שונה לפי חוקיות מסוימת. הצופן בו השתמש יוליוס קיסר נודע לימים כצופן קיסר. כמו כן נעשה בתקופה זו שימוש רב בשיטות סטגנוגרפיות, כגון קעקוע המסר על ראשו המגולח של חייל ושליחתו ליעד לאחר שצמחו שערותיו, או כתיבת המסר על לוחות עץ וציפויים בשעווה לאחר מכן.