הצתה
הבערת אש / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הצתה היא פעולה יזומה של הבערת אש (להבדיל מהתלקחות ספונטנית).
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
ערך זה עוסק בהבערת אש. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הצתה (פירושונים).
שימוש האדם הקדמון באש החל אצל ההומו ארקטוס או בתחילת ימיו של ההומו סאפיינס. השגת יכולת זו הייתה נקודת מפנה באבולוציה האנושית החברתית והתרבותית שאפשרה לבני האדם להתרבות במהירות בשל הוספת חלבונים ופחמימות מבושלים לתזונה, הרחבה של הפעילות האנושית לשעות הלילה, והגנה מפני טורפים.
חיכוך הוא הדרך הפרימיטיבית המקובלת ביותר להצתת אש. דרכים שונות להצתת אש באמצעות חיכוך היו ידועות עוד בתקופת האבן הקדומה, ועודן משמשות בימינו. הקשה באבני צור ופלדה הייתה דרך נפוצה נוספת להצתת אש.
שיטות מודרניות להצתת אש, המבוססות גם הן על חיכוך, הן שימוש בגפרור או במצית המבוסס על דלק. להצתה ללא דלק משמש גביש פיזואלקטרי, כלומר חומר המגיב ללחץ ביצירת זרם חשמלי ויוצר ניצוץ. הצתת אש בכוונה רעה היא פשע.