הרודיון
אתר עתיקות וגן-לאומי ישראלי בצפון מדבר יהודה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרודיון (ביוונית: Ἡρώδειον; בערבית: هيروديون; בלטינית: Herodium), או בשמו האחר הר הורדוס, הוא אתר ארכאולוגי, משלהי תקופת בית שני, כיום גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים, הנמצא כ-12 קילומטרים מדרום לירושלים בספר מדבר יהודה[1]. האתר כולל מבצר, העטוי בגבעה מלאכותית, חומות, מגדלי שמירה ולמרגלותיהם עיר קטנה ("הרודיון תחתית") ובה בריכת מים וארמון רחב ידיים שבנה המלך הורדוס בין השנים 22 לפנה"ס ל-15 לפנה"ס, עבורו ועבור אנשי חצרו.
הרודיון בצילום מן האוויר | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מבצר |
שימוש | ארמון להורדוס |
מדינה | ישראל (תחת שלטון צבאי ישראלי) |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 22 לפנה"ס – 15 לפנה"ס (כ־7 שנים) |
תאריך פתיחה רשמי | 15 לפנה״ס |
מידות | |
גובה | 758 מטר |
גובה מעל פני הים | 758 מ' |
קואורדינטות | 31°39′57″N 35°14′29″E |
(למפת ישראל רגילה) | |
ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו טען כי הורדוס נקבר באתר בטקס מפואר, ולבסוף אכן אותר קברו בשנת 2007 על ידי הארכאולוג אהוד נצר. במרד הגדול נפל הרודיון לידי המורדים היהודים, הם איישו את המבצר והתבצרו בו כנגד כוחות הרומאים. גם במרד בר כוכבא שימש האתר כמקום מקלט למורדים היהודים. לאחר המרד ננטש המקום ואויש לסירוגין עד שננטש סופית בסוף התקופה הביזנטית. למרגלות ההר, הנמצא בשטח C, קיים בסיס צבאי.