הרעב באתיופיה (1983–1985)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרעב האתיופי הוא שם כולל לשתי תקופות רעב המוני שחלו במקביל באתיופיה של שנות השמונים. התקופה הראשונה היא הרעב בצפון המדינה, שהתרחשה בסביבות 1984 ונחשבת לאחד ממקרי הרעב הקשים באתיופיה, ונגרמה בעקבות התנגשויות בין כוחות המורדים המקומיים - הוויאנה, יחאפה וטארנפית - שמנעו הגעה של סיוע מסוכנויות בינלאומיות או עזרה ממשלתית. תקופת הרעב השנייה התרחשה בדרום אתיופיה, שם גרם הרעב למקרי מוות רבים, ונגרם בעקבות שילוב של תקופת בצורת עם פעולותיה של תנועת ההתנגדות המקומית, אבו. תקופת הרעב האתיופי היא בין החריפות ביותר באתיופיה ובעולם כולו. מניין קורבנות הרעב הגיע ללמעלה ממיליון איש.