הר שוקף
הר ברכס הכרמל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הר שוֹקֵף הוא הר ברכס הכרמל. פסגתו – המגיעה ל-497 מטר מעל פני הים – היא הנקודה הגבוהה ביותר בכרמל התיכון, המשתרע מדרום לנחל אורן. ההר נמצא על גבי שלוחה בין נחל אורן מצפון ונחל בוסתן מדרום, שעל אף גובהה – 480-450 מטרים – היא בולטת אך במעט מעל סביבתה. ההר בנוי מקירטון חווארי והקרקע המצויה באזור היא רנדזינה.[1]
מידע כללי | |
---|---|
גובה | 497 מטר |
מדינה | ישראל ישראל |
מיקום | ליד דלית אל-כרמל |
רכס הרים | הכרמל |
קואורדינטות | 32°42′29″N 35°01′33″E |
(למפת ישראל רגילה) | |
ההר נמצא ב"גן לאומי שוקף" המשתרע על שטח של 4,000 דונם וכולל גם את חורבת שוקף מדרום למרגלות ההר ואת נחל בוסתן העליון. גן לאומי זה הוא חלק מפארק הכרמל. מסלולו של שביל ישראל עובר בשטח ההר ומגיע עד לפסגה, שם נמצאים שרידיו של מבנה הרוס. מפסגת ההר ניתן להשקיף על היישובים ניר עציון, עתלית, בית אורן, דלית אל-כרמל ועספיא, וכן על חוף דור, אוניברסיטת חיפה והר טללים ומספר שכונות בחיפה.
ההר הוא אתר פריחה של אירוס הסרגל, ערבז סוככני, סחלב פרפרני, סחלב שלוש שיניים, דבורנית דינסמור, דבורנית צהובה. ניתן לראות את הפריחה בפיסגת ההר ומדרום מזרח לפיסגה.
באזור נמצאות קרקעות בבעלות פרטית, רובן של תושבי דלית אל כרמל וקרקעות נוספות בבעלות יהודית. בשנת 2005 אושרה תוכנית להפקיע 4,123 דונם בהר שוקף ובנחל בוסתן לטובת הגן הלאומי. בחודש אוגוסט 2007 אישרה ועדת המשנה לעררים במועצה הארצית לתכנון ובנייה את ההחלטה, במסגרתה הושארו 600 דונם לשימושים חקלאיים.[2]