השדה העמוק של האבל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
השדה העמוק של האבל (באנגלית: Hubble Deep Field; ראשי תיבות: HDF) הוא תמונה משובצת של אזור קטן בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. התמונה מורכבת מכ-342 חשיפות נפרדות שבוצעו עם המצלמה הפלנטרית והמצלמה בעלת השדה הרחב (WFPC2) של טלסקופ החלל האבל במשך עשרה ימים רצופים בין התאריכים ה-18 ל-28 בדצמבר 1995.[1][2] גודל האזור המצולם הוא כ-2.6 דקות קשת, בערך אחד חלקי 24 מיליון מכלל שטח השמיים (שקול לקוטרו הזוויתי של כדור טניס ממרחק מאה מטרים).[3]
האזור המצולם הוא כה קטן, עד כדי כך שרק מספר כוכבים של גלקסיית שביל החלב נכללים בתוכו, וכמעט כל העצמים המופיעים בתמונה, כ-3,000 במספר, הם גלקסיות. חלקן הן מהמרוחקות ביותר שהיו ידועות בתקופת הצילום, ועל כן התמונה מראה את צורתן כגלקסיות צעירות (בשלב מוקדם של קיום היקום).
תיעוד מספר כה גדול של גלקסיות בשלבי התפתחותן המוקדמים הפך את התמונה לאבן דרך בתולדות חקר מבנה היקום.
ב-1998, שלוש שנים לאחר צילום תמונות השדה העמוק, נוצרה באופן דומה תמונה נוספת של חלק משמי הדרום (הרקיע הנראה מחצי הכדור הדרומי) בשם "השדה העמוק של האבל דרום". הדמיון במאפייני שתי התמונות חיזק את ההשערה כי היקום הוא אחיד בקנה מידה גדול מבחינת פיזורן וסידורן של גלקסיות וצבירי גלקסיות, וכי מיקומו של כדור הארץ אינו מיוחד (העיקרון הקוסמולוגי). תמונה רחבה יותר אך עמוקה פחות צולמה כחלק מתצפיות החלל העמוק של טלסקופי החלל הראשיים (GOODS). בשנת 2004 צולמה תמונה עמוקה יותר הידועה בשם השדה האולטרה-עמוק של האבל (HUDF), אשר שולבה מתצפיות שהצטברו לאורך מספר חודשים. תמונת ה-HUDF הייתה עד אז התמונה האסטרונומית הרגישה ביותר שנעשתה אי פעם בספקטרום האור הנראה, והיא נשארה כך עד ליצירת ה-Hubble eXtreme Deep Field, תמונה של של אזור במרכז ה-HUDF, שהיא בעלת פירוט עוד יותר גבוה, בשנת 2012.