התגבשות זיכרון
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התגבשות זיכרון או קונסולידציה (באנגלית: consolidation) הוא תהליך ביוכימי בו מידע שנמצא בזיכרון לטווח קצר (המיוצג כשינוי חשמלי זמני שחל בפעילות החשמלית של נוירונים במסגרת תהליך הלמידה), עובר לזיכרון לטווח ארוך לאחסון יציב וקבוע על ידי שינוי במבנה המוח ברמת הסינפסות.[1] בתהליך זה זיכרונות חדשים עוברים בהדרגה ממצב לא יציב בו הם פגיעים לשינויים והפרעות, למצב קבוע יותר בו הם עמידים בפני הפרעות.[2] זהו תהליך התייצבות של זיכרון לטווח הארוך לאחר שהוא נרכש.
התגבשות הזיכרון היא חלק מתהליך ההפנמה של מידע חדש, אשר מוביל לידיעה נרחבת יותר.