התמדה (לימוד תורה)
לימוד תורה באופן רצוף / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התמדה או שקידה בלימוד תורה, היא הקדשת מלוא הזמן ללימוד בלא לבזבז את הזמן על דברים אחרים. ביהדות, נחשבת ההתמדה בלימוד התורה למעלה גדולה, בעיקר עבור גברים המחויבים במצוות תלמוד תורה. הגיוגרפיות יהודיות רבות מייחסות את תכונת ההתמדה לדמויות מופת רבניות[1].
למרות שהתמדה ושקידה דומים במשמעותם הכללית, יש הבדל: התמדה מציין את כמות ורצף השעות המוקדשות ללימוד, ושקידה מציין את הריכוז המוחלט וההירתמות המלאה בלימוד.[דרוש מקור]