התנועה האילירית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התנועה האילירית או איליריזם (בקרואטית: Ilirski pokret (אילירסקי פוקרט) או ilirizam= илиризам, בסלובנית: Ilirsko gibanje, אילירסקו גיבאניה או ilirizem) הייתה תנועה תרבותית ופוליטית פאן-דרום-סלאבית ששורשיה בתקופה המודרנית ושהתארגנה במיוחד בסביבות השנים 1835–1849, ביוזמתם של קומץ אנשי רוח קרואטים- ליודביט גאי, יאנקו דרשקוביץ' ואחרים. התנועה שאפה להשיג אוטונומיה פוליטית ותרבותית קרואטית יותר רחבה במסגרת האימפריה האוסטרית באמצעות טיפוח האחדות הלשונית והאתנית, ולאיחודם של כל הסלאבים הדרומיים תחת מטריית האתנונים הקדום "אילירים". אותם ההיבטים של התנועה הנוגעים לטיפוח התרבות הקרואטית נחשבים בהיסטוריוגרפיה הקרואטית לחלק מתנועת התחייה הלאומית הקרואטית (Hrvatski narodni preporod).[1]
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: אי קביעות בציון שמות זרים, תעתוקם ותרגומם (דוגמה לנוסחה קבועה: שם בקרואטית (תעתיק לאותיות עבריות - "תרגום לעברית")). | |