עיטוש
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עיטוש (נקרא בלשון העם גם אפצ'י) הוא רפלקס עצמאי אצל האדם ובעלי חיים רבים, הנגרם על ידי חדירת חלקיקים זעירים לאף, אלרגיה, נפילה של הטמפרטורה, או זיהום ויראלי, ישנו גם עיטוש שנגרם בעקבות רפלקס בתגובה לחשיפה לאור בהיר[1].
העיטוש גורם ליציאת אוויר במהירות גבוהה מהפה ומהאף. מטרת העיטוש היא ניקוי דרכי הנשימה. במהלך היום נכנסים אלפי מיקרואורגניזמים וחלקיקים שונים לגוף, בעיקר דרך האף, כשהשיעריות שבאף מגורות יתר על המידה, מופעל רפלקס של עיטוש בעזרת אוויר במהירות גבוהה.
העיטוש עשוי להיות גם תוצאה של בטן מלאה לאחר ארוחה[2].
במהלך ההתעטשות ניתזות טיפונות אשר יכולות להכיל חיידקים מדבקים אצל אנשים חולים, לפיכך נהוג לכסות את הפה במהלך ההתעטשות, עד סוף המאה שעברה היה נהוג לכסות את הפה באמצעות מטפחת או כף היד, אולם בעקבות התובנה שהחיידקים נשארים על כף היד זמן מה, ולאחר מכן בעזרת היד אנו נוגעים בדברים רבים וכך מעבירים מחלות, בתחילת המאה העשרים ואחת החלו לכסות את הפה בעזרת גומץ המרפק. שיטה משלימה בה משתמשים בנוסף לכיסוי הפה, היות שכיסוי הפה לא עוצר את כל הטיפונות והחיידקים, הוא שינוי כיוון ההתעטשות, נהוג כיום גם להתעטש כלפי מטה, כדי שהחידקים יגיעו לכיוון הרצפה אזור בו סיכויי ההדבקה נמוכים יותר.