התפילה בדת הבהאית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התפילה בדת הבהאית היא אחת המצוות החשובות והמרכזיות ביותר שעליה מצווים המאמינים, והיא תופסת מקום מרכזי וחשוב בחייהם. מטרת התפילה היא להביא את המאמין לכדי קרבה רוחנית אל האל ואל מייסד הדת, בהאא אללה. התפילה היא כלי הכוונה עבור היחיד, המאמין, אשר באמצעותו יוכל לשפר את התנהלותו בחיים הארציים ולבקש הנחיה וסיוע שמימיים. בהאא אללה וכמוהו מנהיגי הדת אחריו כתבו לאורך השנים תפילות רבות אשר בתוכן מצויות הנחיות למאמין, חלק מן התפילות נוסחו כמכתבים שיועדו אל המאמינים ממנהיגיהם ונכרכו בספר הקדוש של הדת הבהאית, "אל-כתאב אל-אקדס". התפילות ברובן נכתבו בערבית ובפרסית ומיעוטן בטורקית ותורגמו לשפות רבות. לכל תפילה ישנו סדר וצורה שונים והן אינן זהות האחת לשנייה. פתיחת התפילה בתחינה אל האל היא המשותפת לכל התפילות, לאחריה יכתבו שבחים והלל רבים לאלוהים ובסופה תגיע בקשה לסיוע או הכוונה מבורא עולם. בסופה של התפילה בדרך כלל מונה המתפלל את מעלותיו של האל.