וידוי (נצרות)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
וידוי או בשמו הרשמי סקרמנט הכפרה (the Sacrament of Penance) וגם סקרמנט הפיוס, הוא בנצרות אחד משבעת הסקרמנטים הנועד למחילת חטאים שנעשו לאחר הטבילה דרך מחילת הכומר (הפטירה absolution), לאלו שעם צער אמיתי על חטאיהם, מתודים אותם בכנות ומבטיחים לכפר עליהם ולא להוסיף לחטוא.[1][2]
מקור הווידוי הוא מכתבי הקודש הנוצריים ומהמסורת הנוצרית. בין היתר, והדוגמה המוכרת ביותר, יוחנן כ' 19-23, בפסוקים אלו ישו נושף את רוח הקודש לשליחו ובכך הוא נותן להם את הסמכות למחות חטאים. עקב זאת, משום שההגמונים קיבלו את ההסמכה השליחית, הם גם בעלי הכוח לפטור מחטאים, כוח שניתנן דרכם גם לכמרים:
"... וַיֹּסֶף יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׁלוֹם לָכֶם כַּאֲשֶׁר שָׁלַח אֹתִי הָאָב כֵּן אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֶתְכֶם׃ וְאַחֲרֵי דַבְּרוֹ זֹאת וַיִּפַּח בָּהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם קְחוּ לָכֶם אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ וְהָיָה כָּל־אֲשֶׁר תִּסְלְחוּ לְחַטֹּאתָם וְנִסְלַח לָהֶם וַאֲשֶׁר תַּאֲשִׁימוּ יֶאְשָׁמוּ..."[3]