ולוס (אוניית מעפילים)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ולוס הייתה אוניית המעפילים השנייה שהפליגה מאירופה לארץ ישראל במסגרת מפעל ההעפלה הציוני ביולי 1934. קדמה לה ספינת המעפילים כוכב, שהביאה לארץ ישראל 50 עולים מפולין וממצרים במאי 1934. שמה "ולוס", βέλος, משמעותו ביוונית "חץ". הספינה אורגנה ביוזמתם של אנשי ההגנה, חברי הקיבוץ המאוחד ותנועת החלוץ בפולין שאף מימנה את ההפלגות.
ההפלגה בוצעה ללא רשות וללא הסכמת ראשי המוסדות הלאומיים, ששללו כל ניסיון לעקוף את חוקי ההגירה של ממשלת המנדט ואת משטר הסרטיפיקטים. "באיסור כפול ומכופל עשו את המעשה, רחוקים עדיין מלקבל אישורם המפורש אפילו של מוסדות תנועת העבודה בארץ ישראל - הסכמת המנהיגות של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית לא כל שכן"[1].
האוניה נבנתה בשנת 1906, במהלך השנים היו לה מספר שמות, שמה הקודם היה GRIMSBY. רב החובל של האנייה היה אמנם קצין לא יהודי, אולם שלושה אנשי הסקציה הימית של הפועל, שכונו "נערי הירקון", הם שהנהיגו אז את האנייה: שייקה (יהושע) כהנא (כנויו המחתרתי "עמי") כמפקד, כתריאל יפה כרב חובל לשעת חירום, ואיתם אסיר שוסטרמן מחיפה כאחראי על הנוסעים.