ולשית
![]() | |
מדינות | ארגנטינה, בריטניה, ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד |
---|---|
אזורים | ויילס, בריטניה |
דוברים | מעל 750,000 מתוכם כ-610,000 בווילס |
כתב | אלפבית לטיני |
משפחה |
|
לאום |
![]() |
ארגון | בעלת מעמד מיוחד באיחוד האירופי |
מוסד |
מועצת השפה הוולשית, נציב השפה הוולשית ![]() |
קוד שפה |
cy ![]() |
קוד ISO 639-1 |
cy ![]() |
קוד ISO 639-2 |
wel ![]() |
קוד ISO 639-3 |
cym ![]() |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
![]() ![]() |
ולשית היא שפה ממשפחת השפות הקלטיות. זוהי השפה הרשמית השנייה בבריטניה, לצד האנגלית.
ולשית היא השפה הקלטית הנפוצה ביותר, אחרי ברטונית. היא מדוברת בפי כ-600 אלף איש, כשרובם המוחלט תושבי ויילס, והם מהווים כחמישית מאוכלוסיית המדינה. בנוסף, קהילות של דוברי ולשית קיימות בארגנטינה, בארצות הברית, בקנדה, באוסטרליה ובניו זילנד. כמה אלפים מתושבי ויילס דוברים ולשית ואינם דוברים אנגלית. לפי החוק הבריטי, ניתן להעניק אזרחות בריטית לאדם הדובר ולשית ושאינו דובר אנגלית. [דרוש מקור]
ולשית שייכת לפלג הדרומי, הברטוני, של השפות הקלטיות, ביחד עם קורנית וברטונית. באנגלית נקראת השפה Welsh ובוולשית: Cymraeg (ויילס נקראת בוולשית Cymru). השפה נפוצה במיוחד בכפרים ובאזורי החופים של ויילס, ופחות בערים הגדולות ובפנים המדינה.
כיום בוויילס נעשים מאמצים לשמר את השפה ולהרחיב את תפוצתה. רוב תלמידי בתי-הספר בוויילס מחויבים ללמוד את השפה. כל השלטים הרשמיים בוויילס מופיעים בוולשית ובאנגלית, ודיוני הפרלמנט הוולשי מנוהלים בוולשית. מאז שנת 1982 פועל ערוץ טלוויזיה המשדר בוולשית בלבד.
לכל המקומות בוויילס שם ולשי לצד השם האנגלי. לעיתים מדובר בתעתיק שונה לאותו השם, כמו במקרה של קארדיף, בירת ויילס (Cardiff באנגלית, Caerdydd בוולשית), ולעיתים בשם שונה לגמרי, כמו במקרה של העיר השנייה בגודלה בוויילס, סוונסי (Swansea), הנקראת אברטאווה (Abertawe) בוולשית.
שמות רבים הנפוצים בעולם דובר האנגלית, מקורם בוולשית: לויד (Lloyd), גווינת' (Gwyneth, בוולשית Gwynedd), גוון (Gwen), דילן (Dylan), אניד (Enid), גלנדה (Glenda), מרווין (Marvin), גלאדיס (Gladys), ריאנה (Rhianna) ואחרים.
האותיות j, k, q, v, x ו-z אינן קיימות בוולשית, חוץ מבכמה מילים שאולות.
הגיית השפה וכתיבתה
עיצורים


העיצורים | ||
הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
---|---|---|
Bb | b | נהגה כהגיית בי"ת |
Cc | k | נהגה כהגיית כ"ף |
Ch/ch | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה |
Dd | d | נהגה כהגיית דל"ת |
Dd/dd | ð | נהגה כהגיית דל"ת רפה במילה The |
Di/di | dʒ | נהגה כהגיית גימ"ל גרושה (ג'; ג'חנון) |
Ff | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
Ff/ff | f | נהגה כהגיית פ"א רפה |
Gg | ɡ | נהגה כהגיית גימ"ל |
Hh | h | נהגה כהגיית ה"א |
Ii | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
Jj | dʒ | נהגה כהגיית גימ"ל גרושה (ג'; ג'חנון) |
Ll | l | נהגה כהגיית למ"ד |
Ll/ll | ɬ | נהגה כהגיית למ"ד רפה, באופן של נשיפת האוויר ללא מיתרי הקול |
Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם |
Mh/mh | m̥ | נהגה כהגיית מ"ם כשהאוויר ננשף באף וללא מיתרי הקול |
Nn | n | נהגה כהגיית נו"ן |
Nh/nh | n̥ | נהגה כהגיית נו"ן כשהאוויר ננשף באף וללא מיתרי הקול |
Ng/ng | ŋ | נהגה כהגיית נו"ן במילה אנגליה |
Ngh/ngh | ŋ̊ | נהגה כהגיית נו"ן במילה אנגליה כשהאוויר ננשף באף וללא מיתרי הקול |
Pp | p | נהגה כהגיית פ"א |
Rr | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
Rh/rh | r̥ | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת ללא מיתרי הקול |
Ss | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
Si/si | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
Sh/sh | ||
Tt | t | נהגה כהגיית ת"ו |
Ts/ts | ʧ | נהגה כהגיית צד"י גרושה, כבמילה צ'ארלי |
Th/th | θ | נהגה כהגיית ת"ו רפה, כבמילה האנגלית Thin |
Ww | w | נהגה כהגיית ו"ו במילה פינגווין |
תנועות
התנועות | ||
---|---|---|
הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
Aa/Àà | (ː)a | נהגית כהגיית פתח (אני) |
Aa/Ââ | (ː)ɑ | נהגית כהגיית פתח בהגייה אחורית/ארוכה (ארוב, אהיה) |
Ee | ː[e] | נהגה כצירי אשכנזי ארוך[1] (ערני) |
Ii/Ìì | [ɪ] | נהגית כהגיית i במילה האנגלית Bit |
Ii/Îî | ː[i] | נהגית כהגיית חיריק ארוכה |
Oo/Òò | [ɔ] | נהגית כהגיית חולם, כבמילה האנגלית For (אך קצר) |
Oo/Ôô | ː[o] | נהגית כחולם סגור יותר וארוך |
Uu/Yy | ɨ̞ | נהגית כהגיית חיריק, כמו במילה מין או בנזין |
Uu/Ûû/Yy/Ŷŷ | ɨː | נהגית כחיריק מלא, כמו במילה אי או ראי |
Yy/ỳ | ə | בהברה בלתי־מוטעמת נהגית כהגיית a במילה האנגלית About |
Ww/ẁ | [ʊ] | נהגית כקובוץ, כבמילה האנגלית Put |
Ww/Ŵŵ | ː[u] | נהגית כשורוק ארוכה, כבמילה האנגלית Pool |
הדיפתונגים
הסימון הגרפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
---|---|---|
Ai/ai | ai | אַיְ (בדומה להגיית האות "I") |
Au/au, Áu/áu | aɨ | אַיְ (בדומה להגיית האות "I") |
Aw/aw | au | אַוּ |
Ae/ae | ɑːɨ | אִי |
Ew/ew | ɛu | אַיְו |
Ei/ei | əi | אַיְ (בדומה להגיית האות "I") |
Eu/eu | əɨ | אוּ |
Iw/iw | /ɪu̯/ | אִיוּ |
Oi/oi | ɔi | אוֹי |
Oe/oe | ɔɨ | אוֹי |
Uw/uw, Yw/yw | ɨu | אִיוּ |
Yw/yw | əu | אוֹ (בדומה להגיית האות "O") |
Wy/wy, Ŵy/ŵy | ʊɨ | אוּי |
קישורים חיצוניים
- ולשית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר קורס ללימוד וולשית באוניברסיטה העברית, ובו עזרים וחומרי לימוד לשפה בעברית
- היסטוריה וסטטוס של השפה הוולשית
הערות שוליים
- ^ בקירוב, כיוון שצירי הוא [e̞i] לערך
שפות קלטיות | ||
---|---|---|
יבשתיות | גאלית עתיקה | |
גוידליות | גאלית אירית (שלטה) • גאלית סקוטית • גאלית מאנית | |
בריתוניות | ברטונית • ולשית • קורנית |
שפות הודו-אירופיות | ||
---|---|---|
שפות רומאניות | צרפתית • מונגאסקית • ארפיטנית • ולונית • אוקסיטנית • גסקונית • אראנית • קטלאנית • ספרדית • לאדינו • חכיתיה • גליסית-פורטוגזית • פורטוגזית • גליסית • אסטור-לאונית • אסטורית • לאונית • מירנדזית • איטלקית • קורסיקאית • ליגורית • נפוליטנית • סיציליאנית • סרדינית • איסטרית • פריאולית • לדינית • רומאנש • דלמטית • רומנית • מולדובנית • ארומנית • איסטרו-רומנית | ![]() |
שפות גרמאניות | אלמאנית • אלזסית • גרמנית שווייצרית • גרמנית • לוקסמבורגית • בווארית • ריפוארית • סקסונית עילית • יידיש • הולנדית • אפריקאנס • לימבורגית • סקסונית • זיילנדית • פריזית • סקוטית • אנגלית • דנית • שוודית • נורווגית ספרותית • איסלנדית • פארואזית • נורווגית חדשה | |
שפות סלאביות | אוקראינית • בלארוסית • רוסית • רוסינית • סלובקית • צ'כית • פולנית • פומרנית • קשובית • סורבית עילית • סורבית תחתית • בולגרית • מקדונית • סרבית • קרואטית • סלובנית • בוסנית • שלזית | |
שפות קלטיות | ברטונית • ולשית • קורנית • גאלית סקוטית • אירית • שלטה | |
שפות הודו-איראניות | סנסקריט • אסאמית • בנגלית • גוג'ראטית • הינדי • מאיטהילית • מראטהית • נפאלית • אורייה • פאלי • פנג'אבי • רומאני • סינדהי • סינהלית • אורדו • דיבהי • דאמלי • דומאקי • גאוואר-באטי • קאלאשה • קשמירית • חוואר • קוהיסטנית • ניגאלאמית • פאשאי • פאלורה • שינה (שפה) • שומשתי • אשקום • קמוירי • קאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמי • וואיגלית (קאלאשה-אלה) • פרסית • פאהלוי ("פרסית תיכונה") • פשטו • דארי של אפגניסטן • טג'יקית • אוסטית • כורדית • באלוצ'י • טאליש • טאט • ג'והורי (טאטית יהודית) • ג'יהדי (פרסית יהודית) • דארי של זורואסטריאן • יאגנובי | |
שפות בלטיות | לטבית • ליטאית | |
אחר | יוונית • אלבנית • ארמנית |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.