ועד הצירים
משלחת מנהיגים ציוניים לארץ ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ועד הצירים לארץ ישראל (נודע גם בשמות הוועדה הציונית או הקומיסיה הציונית, וכן "הקומיסיה הציונית לפלשתינה" ו"הוועדה הארצישראלית"), שנודע בקיצור בשם ועד הצירים (באנגלית: Zionist Commission), היה משלחת מנהיגים ציוניים לארץ ישראל. הוא הוקם בעקבות הצהרת בלפור ופעל בין השנים 1918–1921, בראשותו של חיים ויצמן. מטרותיו העיקריות היו הנחת יסוד יציב לבניית בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, דאגה ליהודי הארץ ולקשר בין ההסתדרות הציונית והיישוב העברי לבין השלטונות הבריטיים בארץ ישראל.
הוועד כלל קבוצה של שמונה מנהיגים ציונים שבאה מטעם ההסתדרות הציונית לארץ ישראל באפריל 1918, לאחר כיבוש חלקה הדרומי על ידי הבריטים והתייצבות הכוחות הלוחמים משני עבריו של קו שתי העוג'ות, על מנת לקשר בין השלטון הבריטי לבין היישוב היהודי ולייעץ לו על יישום הצהרת בלפור. הוועד עסק גם בתחומי בריאות, חינוך, סעד והתיישבות יהודית. בין היתר פעל לייסוד האוניברסיטה העברית בירושלים. הוועד אף פעל להחזרת פליטים ומגורשים ואף גישר לקיום יחסים טובים בין היהודים לערבים ובין שאר האוכלוסייה הלא-יהודית שגרה בארץ ישראל.
הוועד מנה 11 שליחים. בראש עמד חיים ויצמן, ואחריו מנחם אוסישקין. מזכירו היה משה שרת, ועם אישיו הבולטים נמנו אהרן אהרנסון, איש ארץ ישראל, שהיה עוזרו של חיים ויצמן, והמייג'ור ויליאם אורמסבי-גור, קצין בריטי אוהד הציונות. כמו כן היו חברים בוועד: סילוואן לוי מכי"ח, לא ציוני שהצטרף על פי מינוי של הממשלה הצרפתית, זלמן דוד ליבונטין, ז'יל רוזנהק (פקיד יק"א), ישראל זיו, דוד אידר מאנגליה (נציג הארגון הטריטוריאליסטי היהודי, ITO), ג'וזף קאואן, ג'יימס דה רוטשילד, אלטר מאיר, אמריקאי שנלווה לוועד כיועץ כלכלי לויצמן, מ. אלוני ורב החובל אנג'לו לוי-ביאנקיני מאיטליה. בראש הוועד עמדו אישים חשובים ובעלי יוקרה, דבר שהגדיל את השפעתו.
לפי מעמדו הרשמי היה הוועד רשאי לעסוק בעניינים ארגוניים, כלכליים ומדיניים, אך בסופו של דבר מיעט לעסוק בהתיישבות, בשל חילוקי דעות פנימיים רבים. השלטון הבריטי לא אהד את פעילותו ובמקומו נוסד הוועד הלאומי.