ועידת אוסקה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ועידת אוסקה של 1875 (ביפנית: 大阪会議) הייתה סדרת פגישות בין המנהיגים העיקרים של הרסטורציה של מייג'י, אשר התרחשה באוסקה שביפן ב-1873, ודנה בהקמת מועצת נציגי עם במדינה. אף שהוועידה סיימה להתכנס ב-1873, החלטותיה אושרו רשמית במנשר אשר פורסם רק ב-1875, ומכאן שמה.
המנהיגים המשתתפים בוועידה היו טושימיצ'י אוקובו, טקיושי קידו, איטגאקי טאיסוקה, איטו הירובומי ואינואואה קאורו. ב-1873 פרש איטגאקי מהממשלה בעקבות משבר הסייקנרון, מחלוקת פוליטית מרכזית באותם ימים שעסקה בשאלת תקיפת קוריאה וכיבושה בידי יפן. בעקבות פרישתו הוא דיבר גלויות ובאופן פומבי התסיס את העם בדרישה למועצת נציגי העם, מתוקף תפקידו כמנהיג תנועת "החירות וזכויות האדם". כמוהו, ב-1874, פרש קידו מהממשלה בעקבות התנגדותו למשלחת לטאיוואן.
הנותרים מבין האולגרכים של מייג'י, כפי שנודעה קבוצת מנהיגי עידן מייג'י, קראו לישיבה באוסקה בתחילת 1873, בניסיון לגשר על הפערים ולהחזיר את איטגאקי וקידו לממשלה. הוויתורים שנעשו הם הקמת סנאט (הגנרואין, מועצת הזקנים), מערכת מושלים על פי מחוזות ובית משפט עליון.
רק לאחר שנתיים הועברו ההחלטות במנשר מיוחד, שבעקבותיו נכנסו לתוקף.