ז'אן-אנטואן דה באיף
משורר צרפתי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ז'אן-אנטואן דה באיף (בצרפתית: Jean-Antoine de Baïf; 19 בפברואר 1532 ונציה – 19 בספטמבר 1589 פריז) היה משורר צרפתי, מתרגם, נגן לאוטה ומלחין. היה חבר של פייר דה רונסאר והשתייך כמוהו לחבורת הפליאד. באיף נודע, בין השאר במאמציו להנהיג בצרפת חריזה בעלת משקל אופייני לשירה היוונית והלטינית העתיקה. הוא כתב בצרפתית בת זמנו וכן בלטינית.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: רשימת מכולת. | |
לידה |
19 בפברואר 1532 ונציה, הרפובליקה של ונציה |
---|---|
פטירה |
19 בספטמבר 1589 (בגיל 57) פריז, ממלכת צרפת |
מדינה | צרפת |
שפות היצירה | צרפתית |
סוגה | סונטה, תהילים, קומדיה, אפיטף, מכתם, טרגדיה |
זרם ספרותי | לה פליאד |
תקופת הפעילות | מ-1551 |
צאצאים | גיום דה באיף |
מדינה | צרפת |
---|---|
תקופת הפעילות | 1551 – 19 בספטמבר 1589 (כ־38 שנים) |
רבותיו | שארל אטיין, אנגלוס ורגיקיוס, ז'אן דורא |
אב | לזר דה באיף |
צאצאים | גיום דה באיף |
יצירתו השירית נחשבת לחשובה מאוד, אם כי לא השיגה הצלחה דומה לזו של ידידו רונסאר. ידועים הם הקבצים : "Les Amours" (האהבים) (1552 ו-1558), Les Météores (המטאורים) שקיבל השראה מה"גאורגיקה" של ורגיליוס; Le Passe-Temps (מזמורי פנאי) (1573), Les Mimes, enseignements et proverbes ( המימוסים, עצות ופתגמים), 1581), יצירה שבלטה במקוריותה. בסך הכל כתב באיף 9 ספרי פואמות, 7 ספרי שירי אהבה - "אהבים", 5 ספרי "שעשועים", 5 ספרי "מזמורי פנאי" - שפורסמו באסופת "היצירות השיריות של באיף" (פריז 1572).
באיף שאף לניסויים ספרותיים, ונמנה יחד עם חבריו ב"פליאד" עם חלוצי התיאטרון ה"פרוטוקלאסי". איתם הוא השתתף בעיקר ב"תהלוכת התיש" (La Pompe du bouc). תרם לתחום התיאטרון גם באמצעות תרגומים מהמחזאות העתיקה: "הסריס" מאת טרנטיוס, "החייל הרברבן" מאת פלאוטוס (1573) (בתוך "יצירות בחרוזים" Euvres en rime"), כמו כן תרגם את "אנטיגונה" מאת סופוקלס. באיף הקים אקדמיה צרפתית למוזיקה ולשירה שקדמה לזו של הקרדינל רישלייה. שתי נשים התקבלו אליה. ז'ואשן די בלה כינה את באיף "docte, docteur, doctime Baïf" (המלומד, המורה, הבקיא ביותר") כסימן הערכה לכישוריו הרבים.