ז'אן לרה - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for ז'אן לרה.

ז'אן לרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ז'אן לרה
Jean Leray
ז'אן לרה בשנת 1961
לידה 7 בנובמבר 1906
צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בנובמבר 1998 (בגיל 92)
לה בול-אסקובלה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים צרפת
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Henri Villat עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט Armand Borel, István Fáry, René Deheuvels, Claude Wagschal, René Deheuvels, Phillipe A. Dionne, Jean Vaillant, Lai The Pham, Solange Delache, Dominique Schiltz עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית הזהב של לומונוסוב (1988)
  • הפרס הגדול במדעים מתמטיים (1940)
  • פרס וולף במתמטיקה (1979)
  • חבר זר של החברה המלכותית
  • Cours Peccot (1934)
  • פרס פלטרינלי (1971) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
טופולוגיה אלגברית, משוואות דיפרנציאליות חלקיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'אן לרהצרפתית: Jean Leray;‏ 7 בנובמבר 1906 - 10 בנובמבר 1988) היה מתמטיקאי צרפתי שעיקר עבודתו היה בתחומים טופולוגיה אלגברית ומשוואות דיפרנציאליות חלקיות.

ביוגרפיה

לרה נולד בשנטנה-סיר-לואר (כיום חלק מנאנט). בין השנים 19261929 למד באקול נורמל סופרייר, ובשנת 1933 קיבל תואר דוקטור מהאקול נורמל סופרייר דה ליון. הוא כתב מאמר חשוב שייסד את המחקר של הפתרונות החלשים למשוואות נאוויה-סטוקס,[1] ויחד עם יוליוס שאודר גילה תכונה טופולוגית הקרויה כיום דרגת לרה-שאודר, ששימשה אותם כדי להוכיח את קיומם של פתרונות למשוואות דיפרנציאליות חלקיות מסוימות.[2] ב-1938 הוענק לו פרס מאלאקסה, הפרס הראשון כשאת הפרס השני העניקו ליוליוס שאודר. משנת 1938 ועד 1939 כיהן כפרופסור באוניברסיטת נאנסי. הוא לא הצטרף לקבוצת ניקולא בורבאקי, הגם שהיה קרוב אל מייסדיה.

בשנת 1932 נישא למרגריט טרומיה, ולזוג נולדו שלושה ילדים. בתחילת מלחמת העולם השנייה שירת כקצין בצבא, וב-1940 נפל בשבי והוחזק במחנה אדלבאך שבאוסטריה עד 1945. הוא הסתיר את מומחיותו במשוואות דיפרנציאליות מחשש שינוצל למאמץ המלחמתי, והתמקד בטופולוגיה. עבודה זו הניבה את ניצני הנושאים סדרות ספקטרליות ואלומות, נושאים אשר נחקרו רבות לאחר מכן והובילו ליצירת כלים חשובים באלגברה הומולוגית.[3] בין השנים 1945 ועד 1947 כיהן כפרופסור באוניברסיטת פריז ולאחר מכן בקולז' דה פראנס עד שנת 1978. בשנת 1950 חזר לרה לחקור משוואות דיפרנציאליות חלקיות. בשנת 1979 זכה לרה בפרס וולף למתמטיקה, אותו חלק עם אנדרה וייל.

ראו גם

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן לרה בוויקישיתוף

הערות שוליים

{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
ז'אן לרה
Listen to this article