טומאת זב
טומאה קלה שנגרמת לגבר שפלט זיבה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בהלכות טומאה וטהרה, זב הוא איש שיצאה הפרשה מסוימת מאיבר המין שלו. כדי להיטהר, עליו להמתין עד שיעברו שבעה ימים רצופים ללא הפרשה זו ("שבעה נקיים"), ואז עליו לטבול במעיין ולהקריב קורבן. השם זב משמש גם כשם כללי למטמאי משכב ומושב שהם זב, זבה, נידה ויולדת.
אין לבלבל ערך זה עם הערך "טומאת זיבה".