זכויות להט"ב באסיה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באסיה הן מוגבלות באופן רחב ביחס ליבשות אירופה, אמריקה ואוקיאניה. מתוך 49 המדינות שמוכרות כעצמאיות ביבשת, פעילות הומוסקסואלית מוגדרת כעבירה פלילית ב-20 מדינות בנוסף לאזורים מסוימים (צ'צ'ניה, אצ'ה, רצועת עזה) באסיה בעוד שרק מספר מדינות מעטות חוקקו הגנה משפטית מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית עבור אזרחים הומוסקסואלים וטרנסג'נדרים בשטחן. נכון לינואר 2024, טאיוואן, ישראל, ונפאל מספקות את שוויון הזכויות הרחב ביותר בין אזרחי להט"ב ואזרחים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית משאר מדינות אסיה לצד קפריסין, הודו ויפן.
אפליה היסטורית כלפי הומוסקסואליות בחלק רחב ביבשת אסיה החלה לאחר שג'ינגיס חאן, מייסדה ושליטה הראשון של האימפריה המונגולית (1206–1368), אסר על קיום פעילות הומוסקסואלית בשטחה וקבע עונש מוות למורשעים.[1] הפאטאווה אלמגירי (אנ'), אוסף שרעי ששימש כחוק וכגוף המסדיר העיקרי של האימפריה המוגולית בתקופת שלטונו של הקיסר אבו אל-מוזפר מוחי א-דין מוחמד אורנגזב (1658–1707), הטיל על מי שביצעו פעילות הומוסקסואלית סדרה משותפת של עונשים שנעו בין הצלפת 50 מלקות לעבד, 100 מלקות עבור מי שנחשב ככופר או עונש מוות בסקילה באבנים עבור מוסלמים.[2][3][4][5][6]
כיום, תחת המשטרים האסלאמים של אפגניסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, איראן, ברוניי, עיראק, סוריה, קטר, מלזיה, ערב הסעודית, כווית, איחוד האמירויות הערביות ותימן, פעילות הומוסקסואלית נושאת עונשים פליליים שנעים מעונש מאסר, ענישה גופנית, בדיקות אנאליות בכפייה, סירוסים כימיים, עינויים, קנסות, הגליה ועד עונש מוות בהוצאה להורג בכפוף לדין השריעה האסלאמי.[7] עם זאת, לעיתים דווח כי עונש המוות לא נאכף בפועל ומוחלף במקום בעונשי מאסר. אזרחי להט"ב עלולים להתמודד גם עם הוצאות להורג ללא משפט מצד ארגוני טרור אסלאמיים ששולטים על אזורי מדינות מסוימים בהם המדינה האסלאמית בעיראק והלבנט בסוריה ועיראק וחמאס ברצועת עזה.[8][9][10]
מבין כלל 49 המדינות הריבוניות ברחבי אסיה שחברות בארגון האו"ם, כ-12 מתוכן: ארמניה, גאורגיה, ישראל, יפן, מונגוליה, נפאל, הפיליפינים, קפריסין, תאילנד, וייטנאם, מזרח טימור וקוריאה הדרומית חתמו בעד "ההצהרה המשותפת על הפסקת מעשי אלימות והפרות זכויות אדם הקשורות בהתבססות על נטייה מינית וזהות מגדרית" בשנת 2008 שגינתה לראשונה אלימות ואפליה נגד להט"ב בעצרת הכללית של האו"ם. 24 המדינות שחתמו נגד ההצהרה ותמכו בהצהרה הנגדית מטעם סוריה כוללות את: קוריאה הצפונית, ערב הסעודית, איראן, סוריה, עיראק, פקיסטן, אפגניסטן, בנגלדש, אינדונזיה, מלזיה, טג'יקיסטן, טורקמניסטן, קזחסטן, קטר, איחוד האמירויות הערביות, תימן, עומאן, כווית, ירדן, לבנון, האיים המלדיביים, בחריין וברוניי. 13 המדינות הנותרות: רוסיה, הודו, סרי לנקה, סינגפור, טורקיה, סין, לאוס, קמבודיה, מיאנמר, בהוטן, קירגיזסטן, אוזבקיסטן ואזרבייג'ן נמנעו בהצבעתן.