זכויות להט"ב בטנזניה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בטנזניה כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית. פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה מוגדרת כעבירה פלילית בשטחי המדינה ועלולה לשאת עונש עד מאסר עולם וקנס מאז הפיכתה של טנזניה לקולוניה של האימפריה הקולוניאלית הגרמנית שנקראה מזרח אפריקה הגרמנית מאז 1899. הקוד הפלילי מפליל גם כן זוגות הטרוסקסואלים העוסקים במין אוראלי או אנאלי שלא למטרת רבייה.
טנזניה | |
מעמד בחוק | פלילי מאז 1964 בזנזיבר, פלילי בטנזניה מאז 1899 (כחלק ממזרח אפריקה הגרמנית), עונש: עד מאסר עולם וקנס |
---|---|
טרנסג'נדריות | אין הכרה בשינוי מגדר |
שירות צבאי | לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת |
הגנה מפני אפליה | אין הגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית |
זכויות משפחה | |
הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד-מינית |
אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד-מיניים |
הצבעה על הצהרת האו"ם | נגד (תמכה בהצעה הנגדית מטעם סוריה) |
בשנים האחרונות הפכה טנזניה לעוינת במיוחד נגד אזרחי להט"ב בשטחה. באוקטובר 2017, המדינה גירשה מספר קבוצות עבור תמיכה בחולי HIV/איידס על בסיס "קידום הומוסקסואליות" אף על פי שלטנזניה קיים אחוז גבוה של נגועים ב-HIV/איידס שעל פי דיווחים עומד על כמיליון איש. הממשלה החלה לנקוט יותר ויותר ברטוריקה הומופובית בגלוי, על רקע אמונה שהומוסקסואליות "איננה אפריקאית". בשנת 2018 הוכרז מה שהוגדר כ-"ציד מכשפות" נגד הומוסקסואלים בדאר א-סלאם, שבעקבותיו, הומוסקסואלים ולסביות נאלצו לסבול מבדיקות אנאליות כפויות כדי להוכיח את נטייתם החד-מינית בנוסף לעינויים.[1]
לטנזניה קיים מעמד רעוע מאוד בנוגע לזכויות אדם ודמוקרטיה, בעוד חופש הביטוי וחופש ההתאגדות חווים התנגדות מתמדת מצד הממשלה. על פי סקר שנערך על ידי מרכז המחקר פיו בשנת 2007, 95% מהנסקרים הטנזנים הצהירו שהומוסקסואליות היא "דרך חיים שהחברה לא צריכה לקבל", נתון שעמד כ-7 הגבוה ביותר של יחס הומופובי בקרב האוכלוסייה ב-45 המדינות שנבדקו כלפי מערכות יחסים של זוגות מאותו המין. עם זאת, לפי סקר שנערך על ידי "Afrobarometer" בשנת 2020, 10% מהנסקרים הצהירו כי יהיו בעלי קבלה חברתית כלפי אדם עם נטייה חד-מינית, נתון שהוגדר מהנמוכים ביותר ביבשת אפריקה, אך גבוהה יותר מתוצאות הסקר של מרכז המחקר פיו משנת 2007.[2]
למרות יחס האוכלוסייה העוין כלפי סוגיות של זכויות להט"ב ומערכת יחסים בין זוגות מאותו המין בכלל, פעילי זכויות אדם טנזניים, פעילי להט"ב ועורכי דין שונים בהם: מריה סארונגי, פאטמה קארומה, מוואנהאמיסי סינגאנו טונדו ליסו, זארה קיי, ח'ליפה סעיד, גודלק האולה ורבים נוספים קראו לחקיקת זכויות להט"ב בטנזניה תוך התנגדות חריפה למדיניות הממשלה לאורך השנים. רטוריקה הומופובית שהוגדרה כמסוכנת עבור אזרחי להט"ב בטנזניה לאורך השנים הגיעה בין היתר מנשיא טנזניה לשעבר ג'ון מגופולי, פול מקונדה (אנ') (הנציב האזורי לשעבר של דאר א-סלאם),[3] וחמיסי קיגוונגלה (אנ') (שר משרד משאבי טבע והתיירות) שקראו להמשך הרדיפה של אזרחי להט"ב טנזנים.