זכריה בן יהוידע
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הֵכֹּהֵן (המאה ה-9 לפנה"ס) הוא דמות מקראית מתקופת יואש מלך יהודה. מוזכר במקרא בתוך סיפור על עבודת עבודה זרה על ידי שרי יהודה, כנביא המוכיח את העם שנהרג בידי אספסוף בחצר בית המקדש במצוות המלך. הסיפור מוזכר באגדות החורבן ובקינות לתשעה באב.
עובדות מהירות מקום קבורה, אב ...
"קבר זכריה" מצבת קבורה בהר הזיתים מתקופת בית שני, אותה מייחסת המסורת לזכריה | |
מקום קבורה | קבר זכריה |
---|---|
אב | יהוידע הכהן |
תקופה | מלכי יהודה וישראל |
בתנ"ך | נביא וכהן |
סגירה
מסורת עממית מייחסת את מקום קבורתו למונומנט אבן, "נפש", מתקופת בית שני בעמק קדרון אשר למרגלות הר הזיתים, הידוע בשם קבר זכריה.